בש"מ 9937/06 התנועה לחופש המידע נ. רשות שדות התעופה

לפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו אשר קיבלה באופן חלקי את עתירת המבקשת למסירת מידע מהמשיבה באשר לעריכת בידוק בטחוני לנוסעים המגיעים לנמלי התעופה בישראל. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשת לחשוף האם במסגרת נהלי הבידוק הביטחוני הקיימים נכלל קריטריון המבחין בין הנוסעים על בסיס לאום, דת, מין או גזע. לעומת זאת, העתירה התקבלה בכל הנוגע לבקשתה של המבקשת לפרט אלו לתלונות נבדקו, האם הוגשו תביעות משפטיות, מה היו פסק הדין, ומהם המסקנות שהוסקו, אם הוסקו. פסק הדין ניתן ביום 8.11.06 והומצא למבקשת

ביום 14.11.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 3.12.06. לטענת המבקשת, היא מתעתדת להגיש ערעור על

דחיית חלק מעתירתה. לטענתה, אותו המידע שאמור להימסר לה על ידי המשיבה עשוי לשפוך אור על אופן הבידוק הביטחוני הנערך במשיבה ולהשליך גם על נימוקי הערעור וסיכויי הצלחתו. במצב דברים זה, בקשתה היא כי תינתן לה ארכה

להגיש את הערעור 30 יום לאחר שהמשיבה תמסור לה את המידע שגילויו מתחייב מפסק הדין. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

דין הבקשה להידחות. ניתן להיעתר לבקשה למתן ארכה להגשת ערעור רק מטעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 38 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000). לא מצאתי כי בענייננו קיים טעם מיוחד כאמור. מקובלת עלי טענת המשיבה, כי ככול שיש בסיס להגשת ערעור על פסק הדין, מבלי להביע עמדה בדבר, הוא קיים ללא קשר לחומר שיועבר למבקשת בהתאם לפסק הדין. בית המשפט קמא קבע כי המידע שהתבקש על ידי המבקשת הינו חומר שגילויו אסור על פי דין. המבקשת לא הבהירה כיצד מסירת המידע החדש לידיה אמור להשפיעה על סיכויי הערעור נוכח מסקנתו הנ"ל של בית המשפט קמא.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בשים לב לכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע להגשת ערעור, אני מאפשרת למבקשת להגיש ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.