בש"פ 10043/08 מדינת ישראל נ. מנואל טורסיאן

1.

המשיב הוא אחיו של תומאס טורסיאן (להלן: תומאס ), ונגד שניהם הוגש

כתב אישום בו יוחסו להם עבירות של חבלה ותקיפה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 335+333(א)(2) וכן סעיפים 382+379(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. במישור העובדתי, נטען, כי המשיב הגיע למסעדה שאחד מבעליה סירב להגיש לו מזון עקב התנהגותו. לאחר זמן קצר שב המשיב, והפעם מלווה באחיו תומאס, והאחרון דחף את המתלונן למטבח, הלם בו באגרופיו, הפיל אותו לרצפה ובעט בחוזקה בפניו. המשיב שצפה בכל אלה לא נותר פסיבי, ותקף עובד אחר של העסק.

2.

עם הגשתו של כתב האישום עתרה המדינה למעצר המשיב ואחיו עד תום ההליכים, ברם, ביום ה' בחשון התשס"ט (03.11.2008), הוחלט לשחרר את תומאס לחלופת מעצר בבית אביו. באשר למשיב, הוגש בעניינו תסקיר מעצר ממנו עולה כי נשקפת ממנו מסוכנות, והובעה הדעה כי חלופת מעצר בבית אביו, שם שוהה גם תומאס, אינה יכולה לשמש חלופה ראויה עבורו. חרף זאת, החליט בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב למעצר בבית הוריו, לאחר שהתרשם כי מדובר במשפחה נורמטיבית ואחראית.

המדינה מתקשה להשלים עם החלטה זו, ובערר שבפני היא מבקשת לדחות את שחרורו של המשיב עד אשר יציע חלופה אחרת.

3.

האירועים המיוחסים למשיב קשים הם, וככל שיוכחו יהיה בהם כדי להצביע עליו כמי שנשקפת ממנו סכנה לציבור. הדברים נאמרים ביתר שאת נוכח עברו הפלילי של המשיב אותו הספיק לצבור חרף גילו הצעיר. מאידך, אין להתעלם מכך שאחיו הבוגר ממנו, שחלקו היה רב בתקיפתו של המתלונן, שוחרר למעצר בית, ועל כן לא ראיתי מקום או עילה לנהוג במשיב בדרך שונה. נותרה אפוא לבחינה, שאלת החלופה הראויה למעצר המשיב, ואותה קבע בית המשפט על בסיס האמור בתסקיר מעצר שהוגש בעניינו של תומאס, היינו, שמשפחת המשיב נורמטיבית ואחראית. אכן, אפשר שטוב היה כי המשיב לא ישהה במחיצת אחיו, אולם משהתרשם בית המשפט המחוזי כפי שהתרשם מהחלופה המוצעת, לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו, במיוחד נוכח המגבלה הנוספת בו חויב המשיב - איזוק אלקטרוני.

אי לכך, הערר נדחה.