בש"פ 10056/07 גבריאל אבו אלקיעאן נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע והואשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק ועבירה של נהיגה בעת פסילה. בפני בית המשפט קמא לא היתה מחלוקת כי יש תשתית ראייתית לכאורה נגד העורר ואף עילת מעצר, אף כי העורר טוען כי בכוונתו לכפור בנטען בכתב האישום. בקשת הסניגור היתה כי תבחן חלופה למעצר העורר ובהתאם לכך הוגש תסקיר שירות המבחן ואף הוצעה חלופה בבית קרוב משפחה של העורר.

בית המשפט קמא לאחר שבחן את החלופה שהוצעה לו פסל אותה כיוון שהתעוררו בליבו ספקות בקשר למידת מהימנותו של הערב המוצע ואכן ערב זה לא נראה על פני הדברים כמתאים וצדק בית המשפט כשלא קיבל את ההצעה כמתאימה. בהחלטתו עמד בית המשפט על מסוכנותו של העורר העולה מהמעשים שביצע ומכך שנהג מספר ימים לאחר שרשיונו נפסל מינהלית. כן התחשב בית המשפט מתיאור אישיותו של העורר בתסקיר שירות המבחן, כבעל פוטנציאל למסוכנות. לפיכך החליט כי רק חלופת מעצר איתנה הכוללת איזוק אלקטרוני תיתן מענה לאפשרות שחרור של העותר לחלופה. זמן מה לאחר קבלת ההחלטה הציע בא-כוח העורר ערב אחר אשר מוכן כי העורר יתגורר בביתו והוא יפקח עליו. דא עקא שבביתו של ערב זה לא ניתן להתקין איזוק אלקטרוני, לפיכך דחה בית המשפט את ההצעה מבלי שזו נבדקה על ידי שירות המבחן או על ידי בית המשפט עצמו. בנסיבות העניין, אף כי שחרור שיעוגן בין היתר בהשגחה באמצעות איזוק אלקטרוני הוא מועדף, נראה כי מן הראוי כי תבחנה גם אפשרויות אחרות, נוכח הקושי הטכני לעשות שימוש באיזוק אלקטרוני באיזור מגוריו של העורר. לפיכך הערר מתקבל בחלקו, במובן זה שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שתיבחן על ידי בית המשפט הצעתו החלופית של בא-כוח העורר להביא ערבים לפיקוח והשגחה על העורר במעצר בית. זאת, כמובן, מבלי שאנקוט עמדה ביחס להתאמתה של החלופה.