לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין שהוגשה כשנה וחצי לאחר מתן פסק הדין, לאחר שהמבקש לא הציג טעם מספיק לאיחור. בית המשפט התחשב גם בכך שסיכויי הערעור אינם טובים, שכן הוא מופנה כנגד גזר דין שניתן על יסוד עונש מוסכם.
העובדות: המבקש הגיש בקשה להארכת מועד ביום 26.11.07, לאחר שפסק הדין ניתן ביום 17.5.07. המבקש קיבל הזדמנות להשלים את בקשתו, ובא-כוחו בערכאה הראשונה לא התייחס לנדון. הערעור מופנה כנגד גזר דין שניתן על יסוד עונש מוסכם בין הצדדים.
העובדות
המבקש הגיש בקשה להארכת מועד ביום 26.11.07, לאחר שפסק הדין ניתן ביום 17.5.07. המבקש קיבל הזדמנות להשלים את בקשתו, ובא-כוחו בערכאה הראשונה לא התייחס לנדון. הערעור מופנה כנגד גזר דין שניתן על יסוד עונש מוסכם בין הצדדים.
השאלות המשפטיות
1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן לאחר איחור לא מבוטל ללא נימוק מספיק?
הלכות
1
איחור לא מבוטל בהגשת בקשה להארכת מועד, ללא טעם מספיק, מצדיק את דחיית הבקשה.
״המדובר אפוא באיחור לא מבוטל ולא מצאתי בנימוקי המבקש טעם מספיק לכך״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
10067/07 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקש:
חלדון עלי שריתח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפני בקשה
להארכת מועד. לאחר עיון בה ובתגובת המשיבה המתנגדת לבקשה, נחה דעתי כי יש לדחותה.
הבקשה שלפני הוגשה ביום 26.11.07 שעה שפסק הדין ניתן ביום 17.5.07. המדובר אפוא באיחור לא מבוטל ולא מצאתי בנימוקי המבקש טעם מספיק לכך, וזאת בשים לב גם להזדמנות שניתנה
למבקש בהחלטתי מיום 28.11.07 להשלים בקשתו בנדון. גם בא-כוחו בערכאה הראשונה לא
התייחס לנדון. לבד מכך, נראה כי סיכויי ההליך אינם טובים בשים לב לכך שהמבקש עותר
כנגד גזר-דינו שניתן על יסוד עונש מוסכם בין הצדדים. אשר על כן, דין הבקשה
להידחות.