בש"פ 10074/01 אנדי הר נ. מדינת ישראל

הערר איננו מצריך תשובה.

העורר עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי על-פי כתב אישום המיחס לו עבירות הצתה, גניבה ועלבון לדת. במסגרת הדיון בבקשת המאשימה להורות על מעצרו של העורר עד לתום בירור המשפט, נדרש בית המשפט המחוזי לשאלה אם בנסיבות העניין, ועל רקע החומר הרפואי שהוגש לו ביחס למצבו הנפשי של המערער, ניתן להסתפק בחלופת מעצר. מסקנת השופט המלומד הייתה, שכדי להכריע בשאלה זו דרושה לו חוות דעת משלימה של הפסיכיאטור שלפי הצורך תוכל להסתמך גם על עריכת הסתכלות נוספת. משנתן הנחיות להגשת חוות דעת משלימה, הורה על הארכת מעצרו של העורר "עד להחלטה אחרת" והועיד את המשך הדיון לפניו ליום 7.1.02. הערר שלפניי מופנה נגד ההחלטה להאריך את מעצרו של העורר, כשטענת הסניגור היא שמן החומר שהיה מצוי בפני בית המשפט התחייבה המסקנה שאין הכרח בהמשך החזקתו במעצר ולפיכך ניתן להסתפק לגביו בחלופה שתכלול תנאים מגבילים. אין בידי לקבל עמדה זו. העיון בהעתקי החומר שצורפו לערר איננו מעלה כי השופט המלומד שגה בהחלטתו להאריך את המעצר עד לקבלת חוות הדעת המשלימה. בנסיבות אלו אינני רואה יסוד להתערב בהחלטתו. כאמור, המשך הדיון בבית המשפט המחוזי נקבע ליום 7.1.02. אם יעלה בידי הפסיכיאטור המחוזי להגיש לבית המשפט את חוות דעתו המשלימה לפני המועד הזה, ראוי שבית המשפט יבחן אפשרות להקדים את מועד הדיון לפניו.

הערר נדחה.