בש"פ 10101/03 מדינת ישראל נ. סימון אלמליך

1.על המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים, תקיפת קטין, תקיפת בת זוג, איומים והיזק בזדון. מדובר במעשי תקיפה שעשה המשיב כלפי אשתו ובנותיו, לרבות בת קטינה, איומים כלפיהן ונזקים לריהוט ולחפצים בביתם. בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת ל' ברנע), בהחלטתו מיום 21.5.03, החליט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בישיבה במושב וכן ציוה עליו להפקיד התחייבות כספית שלו, בצרוף ערבויות של ערבים. בהחלטה מיום 25.6.03 הורה בית משפט השלום לעצור את המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיים משפטו תוך תשעה חודשים מבקשת עתה המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים.

2.עבירותיו של המשיב שעליהן הוא נותן את הדין עתה, עם הרשעותיו הקודמות, מעידות על מסוכנותו. מדובר ב-18 רישומים פליליים הכוללים עבירות רכוש, סמים וסחיטה באיומים. כמו כן תלוי על המשיב מאסר מותנה של 12 חודשים בשל עבירות אלימות ואיומים כלפי אשתו. בעקבות תאונת דרכים שעבר המשיב בשנת 2000 טופל טיפול פסיכיאטרי ולפי תעודה רפואית הוא סובל ממחשבות שווא כלפי בני משפחתו, ודבר זה מוסיף חומרה למסוכנותו. עוד יצוין כי המשיב הפר את תנאי השחרור, אחרי ששוחרר מן המעצר שבו היה נתון בעקבות מעצרו בעקבות ארועי הפרשה הנדונה, כאמור לעיל, והוא מרצה עתה עונש מאסר בן 4 חודשים שהוטל עליו בשל כך, מיום 22.10.03, באופן חופף למעצר.

אכן, בירור המשפט נדחה והתארך – במידה רבה בעטיו של המשיב – אולם עתה צפוי הוא, ככל הנראה, להסתיים בקרוב. כפי שהודיעה באת כוח המדינה התקיימה ישיבת הוכחות ביום 6.11.03 שבה העידו רוב עדי התביעה וביום 20.11.03 אמורה להסתיים פרשת התביעה וכן תיפתח פרשת ההגנה.

במצב דברים זה וכאשר יהיה המשיב ממילא מאחורי דלתיים ובריח במשך תקופה מאסר החופפת את תקופת המעצר המוארכת, נראה לי שיש להאריך את תקופת המעצר כבקשת המדינה.

3.לפיכך אני מאריך את תקופת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 18.11.03, או מתן פסק הדין בת"פ 1205/03 של בית משפט השלום בדימונה, הכל לפי המוקדם.