פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1012/20
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העורר:
אדם מסורגה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של
בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 5.2.2020 שניתנה בתפ"ח 24704-02-19 על-ידי
כב' השופט י' דנינו
תאריך הישיבה:
י"א בשבט התש"ף
(6.2.2020)
בשם העורר:
עו"ד נתנאל לאגמי,
עו"ד אלכסי גלפגט
בשם המשיבה:
עו"ד שרית משגב
החלטה
1.
העורר הוא עד תביעה במשפט שנסב על אירוע חמור שבו נרצח חברו, והוא עצמו נפצע קשה. בגין אירוע זה הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לנאשם שורה של עבירות – רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאה והובלת נשק (תפ"ח 24704-02-19).
2.
העורר זומן בעבר להעיד במשפט כעד תביעה, אך לא התייצב בשני מועדים שנקבעו למסירת העדות. בסופו של דבר, כך נמסר, עדותו החלה אתמול, 5.2.2020 בשעות אחר הצהריים, וזאת לאחר שהובא לבית המשפט המחוזי מכוח צו הבאה. יצוין כי חיובו בהפקדה כספית מטעמו בעבר, וכן חתימה של ערבים, לא תרמו להתייצבותו לעדות.
3.
עדותו של העורר לא הושלמה בדיון שהתקיים אתמול ועל כן נוכחותו נדרשת ביום דיונים נוסף. על רקע זה, הרכב בית המשפט המחוזי הדן בתיק העיקרי הורה על מעצרו של העורר עד להשלמת עדותו שנקבעה ליום 12.2.2020, אלא אם כן יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 200,000 שקלים במזומן. על החלטה זו הגיש העורר בקשה דחופה לעיון חוזר, שנדחתה בהמשך אותו היום על-ידי השופט התורן (השופט י' דנינו ). הערר דנן נסב על כך.
4.
בעיקרו של דבר, נטען בערר כי אין ביכולתו של העורר לעמוד בגובה ההפקדה שנקבעה ומשכך נגזר עליו לשהות במעצר עד למועד הדיון שבו תושלם עדותו. לשיטת העורר, החלטה זו פוגעת בזכותו לחירות באופן בלתי מידתי, בפרט בהיותו קרבן עבירה אשר נפגע על לא עוול בכפו. להשלמת התמונה יצוין כי העורר עצור בתנאי בידוד, וטוען שהמעצר מכביד עליו על רקע מצב בריאותו.
5.
מנגד, המדינה טוענת כי דין הערר להידחות, בהצביעה על האינטרס הציבורי כבד המשקל בעדותו של הערר, ועל כישלונות העבר בכל הנוגע להבטחת התייצבותו. המדינה הצהירה כי היא ערוכה לשמיעת עדותו של העורר בכל עת עוד קודם למועד הדיון שנקבע, הנובע מאילוציו של בית המשפט המחוזי.
6.
המקרה דנן עורר אצלי התלבטות קשה. לכאורה, גישתו של בית המשפט המחוזי היא מוצדקת בהתחשב באינטרס הציבורי כבד המשקל בעדותו של העורר, ובעובדה שבעבר נעשו ניסיונות להבטחת התייצבותו שלא צלחו. מנגד, דומה שהפגיעה בעורר מעוררת קושי רב בהתחשב בחריגותו של הכלל המאפשר מעצר של עד שאיננו חשוד או נאשם בכל עבירה (ראו: בש"פ 2600/13 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (14.4.2013)) ובהתמשכותו הצפויה של המעצר במקרה זה לנוכח הנסיבות הקשורות באילוצי בית המשפט המחוזי.
7.
בהתחשב במכלול, אני מקבלת את הערר בחלקו כדלקמן:
א.
המדינה תגיש עוד היום בקשה להקדמת מועד הדיון בבית המשפט המחוזי. אינני נותנת בעניין זה כל הוראה להרכב, אך ניתן לצפות שייעשו מאמצים לשמיעת העדות לפני מועד שנקבע, מבלי לקבוע מסמרות.
ב.
השופט התורן בבית המשפט המחוזי יקיים דיון בעניינו של העורר מחר, יום 7.2.2020, כאשר מונחת בפניו החלטת ההרכב בעניין הבקשה האמורה להקדמת הדיון, ולאחר שהמדינה תגיש הודעה מעדכנת באשר לתנאים שבהם מוחזק העורר, ולשאלת קיומן של חלופות פוגעניות פחות.
8.
בכפוף לכך, העורר יישאר בשלב זה במעצר. מיותר לציין כי הוראותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לצורך בהקפדה על מעקב רציף והדוק מצד שירות בתי הסוהר אחר שלומו של העורר כל עוד הוא נתון במעצר עומדות בעינן.
ניתנה
היום, י"א בשבט התש"ף (6.2.2020).
ש ו פ ט ת