בש"פ 10126/05 מדינת ישראל נ. רוני סייג

1.בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום 7.2.05, יוחסו למשיב עבירות של אונס ומעשים מגונים שביצע, על פי הנטען, באחת העובדות בעסקו.

בית המשפט המחוזי, בפניו עתרה המבקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים, דחה את הבקשה, אולם החלטה זו בוטלה בעקבות ערר שהגישה המדינה לבית משפט זה. עתה, משחלפו 9 חודשים מאז הגשתו של כתב האישום, עותרת המדינה להארכת מעצרו של המשיב, ולכך מתנגד בא-כוחו. המדינה נימקה את בקשתה בסכנה הנשקפת מהמשיב, ולעניין זה הפנתה לכך שהוא הורשע בעבר בעבירה בעלת אופי מיני.

2.אף שכתב האישום בעניינו של המשיב הוגש בחודש פברואר 2005, שמיעתן של הראיות החלה באיחור ניכר. אולם, משזו החלה (בחודש ספטמבר) היא נמשכה בקצב מהיר, ולמעשה היתה אמורה אמורה להסתיים ביום 6.11.05, אלמלא הודיע בא-כוחו המלומד של המשיב, עו"ד א' עמירם, כי לידיו הגיעו ראיות נוספות – פלטי שיחות שקיימה המתלוננת, וחוות דעת גניקולוגית שערך מומחה מטעם ההגנה -ובעקבות כך הוא עומד לעתור בפני בית המשפט קמא להגשתן של אותן ראיות, וכן לזימונם של שלושה עדים, וביניהם המתלוננת, לחקירה משלימה. הדיון בבקשות אלו עתיד להתקיים ביום 20.11.05.

3.שתי שאלות שלובות מחייבות מענה בערר זה: האחת היא אם מסוכנותו של המשיב, עליה ביסס בית משפט זה את ההחלטה לעוצרו, מוסיפה להתקיים, והאחרת היא שגם אם התשובה לשאלה המסוכנות חיובית, האם לא הגיע השלב שבו גוברת זכותו של המשיב לחרות על פני המסוכנות המיוחסת לו.

באשר לשאלת המסוכנות – סבורני כי חומרתה של זו לא פגה, וגם תסקירו של שירות המבחן מחודש סיוון תשס"ה (יולי 2005), אינו מפריך אותה. אותה חומרה נובעת מהעובדות הנטענות בכתב האישום, ביחס אליהן נקבע על ידי הערכאות השונות כי בידי המדינה ראיות לכאורה להוכחתן. מדעתי זו לא שיניתי גם לאחר שעיינתי בחומר הרב שהניח בפני עו"ד עמירם. באשר לשאלה האחרת – כאמור, מקובלת עלי הטענה כי ניתן וצריך היה לסיים את משפטו של המשיב בפרק זמן קצר יותר, אולם גם נהיר לי כי מקור השיהוי בהליכים הוא העומס הרב עימו נדרש בית המשפט המחוזי להתמודד. בנסיבות אלו, ואף שדעתי אינה נוחה מקצב בירור אשמתו של המשיב, נראה כי ההליכים בעניינו עומדים בפני סיומם, ועל כן טרם הגיעה השעה להעדיף את עניינו על פני אינטרס הציבור.

4.לנוכח כל האמור, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, שתחילת מניינם ביום 6.11.05 או עד למתן פסק-הדין בת.פ.ח. 1024/05 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הכל לפי המוקדם.