בש"פ 10145/06 איתן ענו נ. מדינת ישראל

לפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר במסגרתו הושתו על המבקש שש שנות מאסר מתוכם ארבע שנים לריצוי בפועל וכן הושת עליו קנס בסך של 200,000 ₪ בגין הרשעתו בשורה של עבירות מס, עבירות של שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות וכן עבירות על חוק הלבנת הון. גזר הדין ניתן ביום 24.4.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 7.12.06. בבקשה נטען כי האיחור שחל בהגשתה נבע מחילוקי דעות שהתגלעו בין המבקש לסנגורו. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

בבקשה לא הובהר מתי הפסיק המבקש את ייצוגו על ידי סנגורו הקודם וכיצד תרם הדבר לאיחור הניכר שחל בהגשת הערעור. בשים לב לאורך האיחור (של כחצי שנה), הרי שאף אם נתגלעו חלוקי דעות בין המבקש לסנגורו הקודם, על המבקש היה להבהיר מדוע לא פעל בתוך זמן סביר להשגת ייצוג חילופי או למצער להגשת בקשה למתן ארכה. יודגש, כי אף כי אמת המידה למתן ארכה בפלילים אינה מחמירה עם הנאשם, הרי שיש ליתן משקל למידת האיחור ולהסבר שניתן לכך. כמו כן, בהתחשב בהיקף העבירות בהן הורשע המערער וחומרתן, אין בידי לקבוע כי סיכויי הערעור טובים. בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.