בש"פ 10155/07 נעים אל עביד נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בגין סיוע לעבריין אשר עסק בסחר בנשק בכך שנהג ברכב שהובל לפני רכבו של אותו עבריין, כדי לפלס דרך לרכבו של מבריח הנשק מישראל לקלקיליה. על פי הנטען בכתב האישום, שותפותו של העורר בקשר להובלת הנשק נעשתה בידיעה שקיימת אפשרות קרובה לוודאי כי הנשק יגיע לידי מחבלים.

העבירה המיוחסת לעורר בוצעה באפריל 2004. מלכתחילה, ככל הנראה מהחומר שבפניי, לא התכוונה התביעה להעמיד את העורר לדין, כדי לאפשר העדתו נגד העבריין העיקרי; כך נהגה המדינה גם ביחס לשותף נוסף שנטל חלק באותה נסיעה – ברכב מקדים לרכב הנשק. לפיכך שוחרר העורר בערובה – בערבות עצמית וערבות צד ג' – כדי שיתייצב במועד למשפטו של העבריין העיקרי למתן עדות. העורר לא התייצב כנדרש ומאז לא אותר על ידי המשטרה משך זמן ניכר. בגין התנהגותו זו הואשם בכתב האישום גם בשיבוש הליכי משפט. בינתיים, הסתיים משפטו של אותו עבריין שהורשע בסחר בנשק לאחר שמיעת הראיות והוא הורשע ונידון. העורר אותר והועמד לדין כחלוף שלוש שנים מאז בוצעו העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. אין ספק שהעבירה המיוחסת לעורר היא חמורה, והתנהגותו בהתחמקותו מלהעיד ובהפרת תנאי הערובה אף היא מהווה עבירה המחמירה את האישום באופן משמעותי. עם זאת בשים לב לכך שהעורר הוא בוגר כבן 30, ללא עבר פלילי, ובשים לב לכך שחלקו באישום המיוחס לו בעבירות הנשק לא היה מרכזי, לאחר שהעבריין העיקרי כבר הורשע ונידון, נראה כי ניתן למנוע את המסוכנות הנשקפת ממנו – כפי שתוארה בתסקיר המעצר של שירות המבחן – על דרך של החלופה למעצר.

לפיכך, אני רואה לקבל את הערר במובן זה שלפי החלופה המוצעת ישהה העורר במעצר בית, אצל קרוב משפחתו המורחבת – מר סאמי אלהוזייל ברהט – ויהיה נתון להשגחתו. מר אלהוזייל יחתום בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע על ערבות בסך 10,000 ₪ ועל התחייבותו לפקח על העורר, כי יעמוד בתנאי השחרור. בנוסף לאמור תינתן ערבות נוספת של צד ג' על סך 25,000 ₪ בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, להבטחת התייצבותו של העורר למשפטו.

הערר מתקבל, איפוא, בהתאם לתנאים לעיל.