בש"פ 10180/06 ישראל דרעי נ. מדינת ישראל

1.ערר זה הוגש נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ש' דברת) לעצור את העורר עד תום משפטו.

2.כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו שתי עבירות: החזקת סכין וחבלה בכוונה מחמירה. האירוע המתואר בכתב האישום התרחש בשעה 1:30 לפנות בוקר ביום 4.11.06. העורר נמצא ברחוב כלשהו בקריית מלאכי. הוא החזיק בכליו סכין. למקום הגיע אדם מסוים. בין השניים התפתח ויכוח, כולל דחיפות הדדיות. העורר שלף את הסכין בה החזיק ודקר את האחר בחזהו ובגבו. הנפגע נלקח לבית חולים ונאלץ לעבור ניתוח. בין היתר התברר כי נגרם לו קרע בסרעפת וכן דימום פנימי.

3.בגדר החקירה של המשטרה נשלח אל העורר שוטר סמוי, שהציג את עצמו כחברו של הנפגע. השוטר הסמוי הציע, בשמו של הנפגע, שיושג הסדר בין השניים. דו השיח בין השוטר לבין העורר הוקלט. מן הדברים עולה כי העורר היה הדוקר. יצוין שבחקירה במשטרה הכחיש העורר כי הוא היה הדוקר. במהלך השיחה אמר העורר דברים מהם השתמע כי הוא מצטער על כך שהנדקר לא מת וכי בפעם הבאה זה ייגמר רע. עוד התברר כי הדקירה בוצעה לאחר שהנפגע האשים את אביו של העורר כי היה עד מדינה. לאור אלה ברור כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. בית משפט קמא מצא שלא יהא בחלופת מעצר כדי לנטרל את מסוכנותו של העורר. נוסיף, כי בפני בית משפט קמא הונח תסקיר מעצר שהמליץ לשחרר את העורר לחלופת מעצר על דרך מעצר בית מלא בבית דודתו שבאשדוד. מן התסקיר אף עולה כי עד כה ניהל העורר אורח חיים נורמטיבי.

4.ביום 13.12.06 קיימתי דיון בערר. על סמך מראה עיניי התרשמתי כי העורר נמצא במצוקה. לפיכך ביקשתי שתיערך בדיקה נוספת על ידי קצין מבחן על מנת שיוגש תסקיר שיתייחס למצבו הנוכחי של העורר בכלא. הונח בפניי תסקיר. קצינת המבחן מציינת בתסקיר הנוסף כי התרשמה שהעורר סובל ממצב רוח דיכאוני, המוצא ביטוי בחוסר שינה, בכי וחרדה. השירות חזר על ההמלצה לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

5.אין צורך לומר שהמקרה בו מדובר מצביע על מסוכנות ברמה גבוהה. על רקע דברים שאמר הנפגע לגבי אביו של העורר, דקר זה האחרון את הנפגע בצורה קשה. השיחה בין השוטר הסמוי לבין העורר אף מעצימה את תחושת המסוכנות. מדבריו של העורר לשוטר עלה כי קיים חשש לסיבוב נוסף בין הדוקר לבין הנפגע. השאלה הנשאלת עתה היא, האם מצבו של העורר כיום בכלא מצדיק את שחרורו. דעתי היא שאין להורות על שחרור לעת הזו. התסקיר הנוסף אכן מצביע על קשייו של העורר. עם זאת, הרושם המתקבל מן התסקיר אינו כה חמור עד שיצדיק עשיית שימוש בחלופה, על רקע הסיכון הנשקף מן העורר לאחרים, ובמיוחד לנפגע.

6.אשר על כן, הנני מחליט לדחות את הערר. תשומת ליבו של מפקד בית המעצר מופנית למצבו של העורר. יש לתת לכך את הדעת בעת הימצאו בין כותלי בית המעצר.