בש"פ 10184/04 מדינת ישראל נ. גלעד שוחט

המדינה עוררת על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה את עררה של המדינה על שחרורו של העורר בתנאים שנקבעו בבית משפט השלום בירושלים וקיבל את הערר שהגיש הנאשם בפרשה זו בהקלו על תנאי השחרור בערובה. המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. המשיב עורר על תנאי השחרור שהושתו עליו.

טענותיה של המדינה כבדות משקל בשים לב לרקע שהיה ביסוד העבירות המיוחסות למשיב, לפוטנציאל הסיכון שיש בו נוכח מעורבותו בהפגנות בעלות אופי אלים, ההרשעות הקודמות שלו והעובדה כי מאסרים על תנאי ברי הפעלה שתלויים ועומדים נגדו לא הרתיעו אותו מלבצע, לכאורה, את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובהן התפרעות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר. מנגד, יש להביא בחשבון את גילו הצעיר של המשיב אשר עד היום לא היה נתון במאסר או מעצר ממושך.

אף על פי שנסיון העבר ביחס להתנהגותו של המשיב הוא עגום, הרי עיקר הסיכון הנשקף מהתנהגותו קשור בהתפרעויותיו ובעבירות על רקע של הפקודה למניעת טרור והסתה לגזענות, וזירת פעילותו העיקרית כיום היא בירושלים, נוכח ההפגנות המתקיימות נגד מדיניות הממשלה. בנסיבות אלה, איני רואה להתערב בהחלטה לשחרר את המשיב בתנאים של חלופת מעצר. אלא, שהחלופה אשר נקבעה בבית המשפט המחוזי הותירה למשיב אפשרות להיכנס לתחומי ירושלים. הקלה זו בתנאי השחרור של המשיב אינה יכולה לעמוד. לפיכך רואה אני לקבל את ערר המדינה באופן חלקי ולהוסיף על תנאי השחרור בערובה שהושתו על המשיב, מלבד איסור להימצא בהפגנה בכל שטח ישראל ובאזורים של יהודה ושומרון ועזה, גם איסור כניסה לירושלים, וזאת עד לתום ההליכים הפליליים נגדו.

המשיב יוכל להיכנס לתחום ירושלים רק על פי זימון בית המשפט לדיונים במשפטו, או למשטרת ישראל אם יזומן למשטרה.

עררו של המשיב נדחה.