בש"פ 10197/01 הרוש מכאל נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט אזולאי) בב"ש 2289/01 מיום 2.12.01 בה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום על ביצוע שורה של עבירות כנגד המתלוננת ובהם עבירות אינוס וכן תקיפה ואיומים ועבירות התפרצות והיזק לרכוש במזיד בדירתה. כתב האישום פורש יריעה של מערכת יחסים בעייתית ומורכבת בין העורר למתלוננת המתמשכת מזה זמן, על רקע היכרות ארוכת שנים בין השנים שהחלה בהיותם שניהם מאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי. מאז אותו זמן היו בקשר קרוב זה עם זו עד שהוא נותק בחודש אפריל, שנה זו.

3.ראיות התביעה בנויות בעיקרן על עדות המתלוננת, אשר גם היא, כאמור, סובלת מבעיות נפשיות קשות, ובסמוך לאחר תלונתה במשטרה בנושאי כתב האישום לקתה בהתקף פסיכיאטרי חריף ונזקקה לאשפוז. העורר נזקק אף הוא לתרופות וטיפול פסיכיאטרי, לרבות בעת שהותו בכלא. הוא נשלח לבדיקה פסיכיאטרית בעת היותו במעצר וממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית הם כי בשלב זה אינו מצוי במצב פסיכוטי ולפיכך לא הומלץ על המשך אישפוז או שינוי הטיפול. חוות הדעת הפסיכיאטרית מסתיימת בהמלצה הבאה: "המשך מעקב של הרופא המטפל... המטופל אינו זקוק להמשך אשפוז כעת. עם זאת, המטופל עלול לבצע ניסיון נוסף לפגוע בעצמו, על כן אנו ממליצים להשאירו במעצר תחת השגחה צמודה."

4.ענין זה הינו חריג באופיו משני טעמים: ראשית, במישור הראייתי. שני הגורמים הנוגעים בדבר, הן המתלוננת והן הנאשם לוקים בנפשם ועל רקע זה אין בטחון באשר לגורל התשתית הראייתית שהוצגה על ידי המתלוננת בהודעותיה במשטרה בבוא גרסתה להישמע בבית המשפט, ויש לצפות אפשרות כי הליך הוכחת אשמתו של העורר עלול להיתקל בקושי מבחינת משקל גרסתה של המתלוננת.

שנית, תקופת הביניים מעתה ועד סיומו של המשפט עלולה לארוך זמן. שהייה במעצר לאדם הלוקה בבריאותו הנפשית כדוגמת העורר מעלה קשיים ובעייתיות מיוחדת, ונוכח מצבו המיוחד יש למצות לגביו כל אפשרות להסדר חלופי למעצר כל עוד לא יסכן הדבר את הציבור ובמיוחד את המתלוננת.

ב"כ המדינה, בהגינותו, הסכים כי יש למצות אפשרות לבדוק חלופת מעצר במקרה מיוחד זה. הוצע בדיון כי העורר ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוח מתמיד של אחד מבני המשפחה במשך כל שעות היממה, ויהיה מנוע מיציאה מן הבית ומיצירת כל קשר עם המתלוננת. אפשרות זו מקובלת גם על העורר ובאת כוחו. עם זאת, יש לבחון את פרטי החלופה, השלכותיה ומידת התאמתה מכל הבחינות הן מבחינת העורר ובני משפחתו והן מבחינת המתלוננת. לשם כך יש צורך בתסקיר מעצר שיוכן על ידי שירות המבחן. ראוי כי במסגרת הכנת תסקיר המעצר יתייעץ עורך התסקיר גם עם הגורם המקצועי בתחום הפסיכיאטריה המטפל בעורר, ויישקלו גם שאר תנאי הערובה הנדרשים.

5.לאור האמור, הענין יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת חלופת המעצר ותנאי שחרור הולמים בנסיבות הענין. שירות המבחן יגיש בתוך 10 ימים תסקיר מעצר בעניינו של העורר ויבחן במסגרתו חלופת מעצר נאותה.

הערר מתקבל, איפוא, בכפוף לאמור לעיל.