בש"פ 10199/04 מדינת ישראל נ. ג'זאל רחאל

בפניי בקשה להארכת מעצר שביעית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב ואחרים הוגש כתב אישום בו יוחסו להם עבירות חמורות ביותר של יבוא סמים וסחר בהם, וכן עבירות בטחוניות לרבות מגע עם סוכן חוץ ומסירת מידע לאויב. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב, אשר שימש כגשש בצה"ל ושירת לאחר מכן גם במשטרת ישראל, סייע לשותפיו בהברחת הסמים בכך שסיפק להם מידע על תנועות הצבא והערכותו באזור גבול הצפון. כמו כן נטען כי המשיב העביר מידע בטחוני הנוגע לכוחות צה"ל בגבול הצפון לגורם חבלני עוין בלבנון. לאחר הגשת כתב האישום נעצרו הנאשמים בפרשה זו, והמשיב ביניהם, עד לתום ההליכים. לאחר שתמו תשעת חודשי המעצר הראשונים הוארך מעצרו של המשיב על ידי בית משפט זה מספר פעמים ועתה אנו נמצאים בפתחה של ההארכה השביעית.

בבקשה שהוגשה מטעם המדינה פורטה השתלשלות משפטו של המשיב בתקופת ההארכה האחרונה ומתיאור זה עולה כי שמיעת הראיות בתיק תסתיים בישיבה שנקבעה ליום 29.11.04 וכי במועד זה יקבע מועד לסיכומים. בא כוח המדינה טען בדיון בפניי כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב, כמו גם מהנאשמים האחרים בפרשה זו, לא פחתה וכי לנוכח העבירות החמורות בהן מואשם המשיב, אשר נוגעות גם לביטחון המדינה, אין לשחררו ממעצר. מנגד, טען בא כוח המשיב כי מרשו נמצא במעצר כבר מחודש אוקטובר 2002 וכי אין זה סביר להמשיך להחזיקו במעצר תקופה כה ארוכה. לטענתו, ההארכה המבוקשת עתה לא תהא ההארכה האחרונה שכן הצדדים יזדקקו לזמן סביר לעריכת סיכומיהם וגם כתיבת פסק הדין תימשך וודאי תקופה לא קצרה.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מנוס במקרה דנן מלהעתר לבקשה להארכת מעצר. אין ספק כי מעצר כה ממושך של נאשם שמשפטו טרם נסתיים הינו ענין נדיר. כידוע, הכלל הוא כי אם חלפו תשעת חודשי המעצר ומשפטו של הנאשם לא הסתיים יש לשחרר את הנאשם מהמעצר, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת מעצרו. כן ידוע כי ככל שחולף זמן רב יותר כך מתחזקים הטעמים התומכים בשיחרורו של הנאשם. יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים אשר בהם חרף תקופת המעצר הארוכה אין מקום לשחרור הנאשם. סבורה אני כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים. המעשים בהם הואשם המשיב מקיימים סכנה חמורה ביותר לשלומו של הציבור ועל כן, גם כיום, בתום תקופת ההארכה השישית, גובר האינטרס הציבורי על זכותו של המשיב לחירות. באשר להמשך ההליכים, הרי שאם אכן תסתיים שמיעת המשפט בישיבה הקרובה הקבועה ל- 29.11.04 יש לעשות כל מאמץ כדי לרכז את סיכומי הצדדים בתיק בית המשפט מהר ככל הניתן על מנת שאפשר יהיה ליתן את הכרעת הדין עוד בתקופת ההארכה הנוכחית.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל מיום 15.11.04 או עד למתן פסק הדין בת"פ 1240/02 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.