החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1020/00 אלי רובין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר בית כחלופת מעצר לאחר שמיעת ראיותערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול מעצר בית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את תנאי מעצר הבית של נאשם בעבירות סמים חמורות. נקבע כי למרות חומרת הפגיעה במעצר בית ועונשים קלים יחסית שהוטלו על שותפים, האיזון עם חומרת העבירות וחזקת החפות מחייב להותיר את התנאים על כנם. שמיעת הראיות הסתיימה ולא נטען כרסום בתשתית הראייתית.

העובדות

העורר הואשם יחד עם ארבעה נאשמים נוספים בעבירות יבוא ויצוא סמים מסוכנים ועשיית עסקאות אסורות בסם, בכמויות קוקאין של מאות קילוגרמים. בית המשפט העליון קיבל בעבר את ערר העורר ושחרר אותו לחלופת מעצר בית, בהיעדר עבר פלילי. שותפיו הודו והורשעו בהסדרי טיעון ונגזרו עליהם עונשי מאסר קלים יחסית, ושמיעת הראיות במשפטו הסתיימה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בתנאי מעצר הבית של נאשם בעבירות סמים חמורות לאחר שמיעת הראיות, בהתחשב בעונשים שהוטלו על שותפיו?

הלכות

  1. 1

    מעצר בית הוא חלופה מכבידה מאוד, אך האיזון בין חומרת העבירות לבין הפגיעה בחירות ולחזקת החפות עשוי לחייב את קביעתו כתנאי מעצר עד תום ההליכים.

    ״האיזון הראוי בין חומרתן הרבה של העבירות המיוחסות לעורר ואופיין, לבין הפגיעה בחירותו של העורר, לו עומדת חזקת-החפות, מחייבת את קביעתו של תנאי זה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הקלה בתנאי מעצר הבית אינה מוצדקת כאשר שמיעת הראיות הסתיימה והתקופה בה נתון הנאשם במעצר הבית אינה ארוכה במיוחד.

    ״אף התקופה בה נתון העורר במעצר-בית אינה ארוכה במיוחד, ושמיעת הראיות בעניינו כבר נסתיימה, כאמור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • חלופת מעצר
  • חזקת החפות
  • ערר
  • יצוא ויבוא סמים מסוכנים
  • עסקאות אסורות בסם
  • שמיעת ראיות
  • תנאי שחרור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

1020/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר

:

אלי רובין

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 31.1.00 בב"ש 90142/00 שניתנה

על-ידי כבוד השופט צ' הרטל

תאריך

הישיבה: י"ד באדר א' תש"ס (20.2.2000)

בשם

העורר: עו"ד ד"ר חיים משגב,

עו"ד סוזי לויטץ

בשם

המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן

החלטה

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, יחד עם ארבעה אחרים, בעבירות של יצוא ויבוא סמים מסוכנים ועשיית עסקאות אסורות בסם מסוכן. לפי כתב-האישום, מדובר בעסקאות חובקות עולם, ובכמויות סם מסוג קוקאין, במשקל מאות קילוגרמים.

החמישה נעצרו עד תום הליכי המשפט. עררו של העורר לבית-משפט זה נתקבל, הגם שנמצאו ראיות לכאורה מספיקות לאשמו, אלא שנקבעה לו חלופת מעצר, והיא שהייה במעצר-בית. בהחלטה שניתנה מפי השופט אילן, נכתבו הדברים הבאים:

החלטת בית-משפט קמא עולה בקנה אחד עם פסיקת בית משפט זה. אף על פי כן ולא בלב קל, החלטתי לקבל את הערר. מדובר באדם ללא עבר פלילי כלשהו. הוא כופר באשמתו, ועדין הוא בחזקת חפותו. אם גרסתו, ככל שהיא נראית דמיונית, תתקבל, הוא יזוכה. אם ניתן להבטיח באופן סביר שלא ימלט מעונשו למקרה של הרשעה, מן הראוי לעשות כן.

העורר שוחרר איפוא, על-פי החלטה זו, בספטמבר 1999. בחודשים שחלפו, הודו שותפיו לכתב-האישום, בעקבות הסדרי-טיעון, בעבירות שיוחסו להם, ונגזרו עליהם עונשי מאסר קלים יחסית. כן תמה שמיעת הראיות במשפטו של העורר, והדיון נדחה להגשת סיכומים בכתב.

העורר, המעריך כי עד למתן פסק-הדין בעניינו, עלולים לחלוף חודשים רבים, פנה בבקשה לביטול מעצר-הבית, המכביד עליו מאוד, וזאת, בין היתר, בהתחשב בעונשים שהוטלו על שותפיו.

בקשתו נדחתה, ומכאן הערר שבפניי.

המדיניות המשפטית המקובלת עלינו, גם בהנחה שחלקם של השותפים עולה על חלקו של העורר במעשים המיוחסים להם, הייתה מחייבת את החזקתו של העורר במעצר עד תום ההליכים. בית-משפט זה, כאמור, בהתחשבו בנסיבותיו האישיות של העורר, לרבות עברו הנקי, קיבל את עררו, וקבע לעורר חלופת-מעצר בתנאי מעצר-בית.

מעצר-בית הינו חלופה מכבידה מאוד, וברי כי קשה הוא לאדם, אם כי, אין הוא קשה, כמובן, כמעצר ממש. כך הדברים במיוחד, כאשר מעצר-הבית מתמשך תקופה בלתי-מוגבלת.

ברם, בנסיבות שבפנינו, האיזון הראוי בין חומרתן הרבה של העבירות המיוחסות לעורר ואופיין, לבין הפגיעה בחירותו של העורר, לו עומדת חזקת-החפות, מחייבת את קביעתו של תנאי זה. אף התקופה בה נתון העורר במעצר-בית אינה ארוכה במיוחד, ושמיעת הראיות בעניינו כבר נסתיימה, כאמור. העורר אף אינו טוען כי חל כרסום בתשתית הראייתית, אשר נמצא כי הייתה בעוצמה מספקת למעצר.

בנסיבות אלה איני רואה מקום להקל מתנאי השחרור שנקבעו על-ידי השופט אילן.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ד באדר א' תש"ס

(20.2.2000).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00010200.

L01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 90142/00

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 1020/99יוסי דואק נ. מר דני ז'ק ר' עיריית קרית ביאליקהחלטה

הלכות

  1. 1מעצר בית הוא חלופה מכבידה מאוד, אך האיזון בין חומרת העבירות לבין הפגיעה בחירות ולחזקת החפות עשוי לחייב את קביעתו כתנאי מעצר עד תום ההליכים.
  2. 2הקלה בתנאי מעצר הבית אינה מוצדקת כאשר שמיעת הראיות הסתיימה והתקופה בה נתון הנאשם במעצר הבית אינה ארוכה במיוחד.