בש"פ 10221/01 מדינת ישראל נ. שי לוי

זוהי בקשה נוספת של המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים החל ביום 1.1.02 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

המשיב הואשם ב- 6.7.00 בעבירה של רצח בכוונה תחילה. כבר בהליך השני להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים ציין בית משפט זה (מפי כב' השופט לוי) כי מאז דצמבר 2000 נתקיימו שש ישיבות בלבד וכי אין קצב זה מספק. גם בהליך ההארכה השלישית התברר כי עובר לדיון הראשון בבקשה ביום 16.10.01 לא נתקיימה אף ישיבת הוכחות אחת במשפט. מאז ההארכה השלישית נתקיימו שתי ישיבות הוכחות בדצמבר 2001 ואילו יתרת הישיבות נקבעו למחצית השניה של פברואר 2002 לצורך סיום המשפט.

הדילמה הנובעת מהתארכות המשפט מעבר למידה המקובלת מחד, מול מסוכנותו של הנאשם לבטחון הציבור באם ישוחרר מצד שני משתקפת בהחלטות בית משפט זה בהארכות המעצר הקודמות, וככל שהזמן חולף הולך ומחריף הקושי ביישוב בין אינטרס הנאשם בשחרורו מהמעצר כל עוד לא נסתיים משפטו המתארך, לבין אינטרס הציבור בהגנה מפני מסוכנותו, והיא מסוכנות גדולה במקרה זה.

לא בלי קושי אני מחליטה גם הפעם להיענות לבקשת המדינה וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, סיומו של המשפט כבר נראה באופק; שנית, מסוכנותו של העורר, כפי שעולה מהעבירות המיוחסות לו ומתסקיר המעצר שהוגש בעניינו מקשה במיוחד על נטילת אחריות לשחרורו. משמעות הדבר היא ליטול אחריות לשחרור העורר תוך העמדת אנשים מן הציבור בסכנת פגיעה מידיו. עם זאת, וחרף ההבנה לקשייה של מערכת השיפוט להתמודד עם עומס העניינים ולעמוד בכל משימותיה בלוח הזמנים שקבע המחוקק, ראוי, נוכח מעבר הזמן הרב מאז החל המשפט, כי ההרכב הנכבד הדן בתיק זה ישקול כל אפשרות, במידת הניתן, להקדים גם כיום לחודש ינואר את מועדי הישיבות שנקבעו למחצית השניה של חודש פברואר, ויעשה בכך לזירוז סיום המשפט במתן פסק דין. באי כח הצדדים הביעו נכונות לעשות מאמץ מצידם להתאים את יומנם לתאריכים מוקדמים שייקבעו, במידה וייקבעו.

בכפוף לאמור, אני מחליטה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים החל מ- 1.1.02, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.