בש"פ 10222/01 מדינת ישראל נ. אברהים חושאן

1.המדינה מבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים יום או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

2.נגד המשיבים הוגש כתב אישום ביום 5.4.01 בגין החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך כי החזיקו סם מסוג הרואין במשקל הקרוב ל40- גרם כשהוא מחולק ל9- אריזות. ביום 18.4.01 נתקיימה הקראת כתב האישום ומאז התקיימה שורה של ישיבות הוכחות אשר חלקן נדחו לבקשת המשיבים מסיבות שונות. המשפט נוהל בעיקרו של דבר בקצב סביר בהתחשב בטיב הענין הדורש הכרעה ובעובדה כי מדובר בשני נאשמים, ולאחרונה נעשה מאמץ הן מטעם בית המשפט והן מטעם בעלי הדין להחיש את סיום ההליך. בינתיים נסתיימו פרשת התביעה וההגנה, הוגשו סיכומי טענות, ומתן הכרעת הדין קבוע לתאריך 11.2.02.

לשני המשיבים עבר פלילי מכביד ביותר, בין היתר בעבירות סמים, ושניהם ריצו עונשי מאסר בפועל. כנגד משיב 1 תלוי עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בגין עבירות סמים.

באי כוח המשיבים הסבירו כי הליך גזירת הדין בענין המשיבים עלול להימשך זמן שכן יידרשו תסקירי שירות מבחן והתייחסות לאפשרות הפניית המשיבים למוסדות גמילה במסגרת הליך הענישה. הם העלו טענה זו כעילה לאי הארכת משך המעצר, בעוד באת כוח המדינה ראתה בכך טעם להארכת מעצר למשך 90 יום ולא פחות מכך אף כי מועד הכרעת הדין בפתח.

3.בנסיבות הענין אני רואה מקום להארכה המבוקשת על ידי המדינה. באיזון שבין שיקולי ניהול המשפט, טיב העבירות העומדות לדיון, מסוכנותם של המשיבים וריקעם הפלילי ונוכח הצפי לסיום קרוב של ההליך כולו, מכריע השיקול התומך בהארכת המעצר כמבוקש.

לאור זאת, יוארך מעצרם של המשיבים החל מיום 5.1.02 בתשעים יום או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם.