בש"פ 10225/03 דניס אלחזוב נ. מדינת ישראל

1.העורר מואשם ביחד עם אחרים בביצוע בצוותא של שורה של עבירות חמורות המיוחסות להם בעת שירותם במשמר הגבול ואשר בוצעו כלפי תושבים בעיר חברון. בין העבירות כלולות עבירות חטיפה לשם חבלה, חבלה בכונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט, שוד, והריגה.

מבין השותפים, חלקו של העורר קטן מזה של חבריו. לפיכך, החליט בית המשפט העליון בבש"פ 4532/03 (כב' השופט מצא) ביום 29.5.03 על שחרור העורר בחלופת מעצר. בהחלטת בית המשפט המחוזי ביום 24.6.03 שוחרר העורר למעצר בית, והוטלו עליו תנאים נוספים. במסגרת מעצר הבית הותר לעורר לצאת לעבודה במשך כל שעות היום, ומעבר לכך עליו לשהות בביתו בפיקוח בן משפחה מבוגר.

2.לאחרונה, פנה העורר בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית ובקשתו היא לבטל את מעצר הבית כליל, או לפחות להגבילו כך שיוכל לשהות מחוץ לביתו בסופי שבוע, ובלבד שיימנע מכניסה לשטחים. טענתו היא כי תנאי מעצר הבית מכבידים עליו, בין היתר, נוכח התמשכות ההליכים, וכי בתקופה שחלפה מאז הוטלו עליו תנאי השחרור הראה כי הוא מקיים את הוראות בית המשפט כלשונן.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בנימוק כי לא חל שינוי נסיבות מאז מתן ההחלטה הקודמת בדבר חלופת המעצר.

3.העורר חוזר על טענותיו בפני בית משפט זה.

דין הערר להידחות.

מהות ההליך שלפנינו הוא "עיון חוזר" כמשמעותו בסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. תנאי לשינוי החלטה בענין שחרור בערובה הוא גילויין של עובדות חדשות, שינוי נסיבות, או מעבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. בחינת הענין שלפנינו מלמד כי אף אחת מהעילות האמורות לשינוי ההחלטה בדבר תנאי השחרור של העורר לא נתקיימה כאן. לא נתגלו עובדות חדשות, לא חל שינוי נסיבות, וגם הזמן שחלף מאז שוהה העורר במעצר בית חלקי איננו עונה על דרישת "מעבר זמן ניכר" על פי הוראת החוק. יתר על כן, טענת העורר כי בזמן שחלף מאז ניתנה החלטת השחרור הוא הראה כי הוא עומד בתנאי השחרור ומקיים אותם כהלכתם אינה בבחינת נסיבה חדשה שהרי חזקה על מי ששוחרר בתנאים כי ימלא אחריהם בקפדנות, והעובדה בלבד כי הוא עושה כן אינה, היא עצמה, נסיבה מיוחדת המצדיקה את שינויים.

בית המשפט המחוזי בהחליטו בדבר תנאי השחרור שקל את מכלול נסיבות הענין, העריכן לפרטיהן, ואיזן בין שיקולי אינטרס הציבור לבין אינטרס העורר לצורך גיבוש מסגרת התנאים לשחרור. אין להתערב בהחלטתו זו בלא שנתקיימה עילה מוגדרת לכך על פי החוק, המצדיקה שינוי התנאים הקיימים.

לאור האמור, הערר נדחה.