בש"פ 10273/06 מדינת ישראל נ. מרים מאיה

1.נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות אלה: ניסיון הצתה, סחיטה באיומים, תקיפה ואיומים. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום עתרה העוררת למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ד' רוזן) הורה על שחרור לחלופת מעצר. על כך הערר שבפניי.

2.כתב האישום מתאר אירוע שהתרחש ביום 10.11.06. המשיבה הגיעה לדירה בה התגוררה גיסתה. המשיבה באה למקום כשברשותה בקבוק שהכיל חומר דליק. היא שפכה את תכולת הבקבוק על החפצים השונים שבדירה, אחזה במצית ואיימה על גיסתה כי אם לא תמסור לידיה חפצים המצויים בדירה היא תצית את הדירה. הגיסה נעלה את הדירה ובדרך זו הביאה לכך שהמשיבה לא ביצעה את זממה. המשיבה, אף זאת לפי כתב האישום, תקפה את גיסתה ע"י חניקה. הרקע לאירוע הינו זה: המשיבה, אחיה וגיסתה התגוררו יחדיו באותה דירה. המשיבה רכשה פריטים שונים שנמצאו בדירה. משנאלצה לעזוב את הדירה ביקשה לקחת עמה את הפריטים הללו, אך גיסתה סירבה לבקשתה. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניין חלופה. בתסקיר השני הומלץ על שחרור לחלופה לבית אחותה של המשיבה, בכפוף להסדר של איזוק אלקטרוני. בית המשפט המחוזי אימץ את החלופה וקבע כי המשיבה תימצא במעצר בית מלא בבית אחותה ובפיקוחה של האחות. כמו כן נקבע כי יהיו שני מפקחים נוספים - אחד מאחיה של המשיבה ואשתו (כמובן שאין מדובר באותה גיסה שלגביה בוצעה התקיפה וניסיון ההצתה). כל אחד מהמפקחים חוייב לחתום על ערבות בסך 50,000 ש"ח. כמו כן חוייבה העוררת לחתום על ערבות עצמית של 50,000 ש"ח ובנוסף להפקיד סך של 5,000 ש"ח. בית המשפט אף ציווה כי מעצר הבית יהיה תחת איזוק אלקטורני.

3.העוררת אינה חולקת על כך שהמקרה הינו מקרה מתאים לשימוש בחלופת מעצר. ברם, הטענה היא שהחלופה המסוימת אינה ראויה. זאת, בשל בעיות מסוימות, כך נראה ביחסים בין הגיסה המתלוננת לבין האחות, אשר בביתה אמורה המשיבה להימצא. בתסקיר השני ציין שירות המבחן כי החלופה היחידה שהוצגה בפניו הייתה שחרורה של המשיבה לביתה של אחותה. השירות המליץ על שחרור, כאמור בכפוף להפעלת איזוק אלקטורני.

4.חובה לציין כי המשיבה הינה ילידת 1968, שאין לה כל עבר פלילי. כלומר מדובר באדם נורמטיבי, והאירוע נשוא כתב האישום, כך נראה, הינו מקרה חד פעמי וחריג. החלופה שאומצה אפשר שאינה החלופה המיטבית, אך כאמור, לא קיימת חלופה אחרת. נראה לי כי בנסיבות העניין וכאשר אחד התנאים לשחרור הינו איזוק אלקטוני, ראוי ליטול את הסיכון המסוים הכרוך בשחרור לחלופה האמורה.

5.על כן, אין מקום לקבל את הערר והנני מחליט לדחותו.