בש"פ 10289/04 מדינת ישראל נ. מקדאד טאהא

בפניי בקשה מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב וחברו, מונדר עיסא (להלן: מונדר ), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירת רצח בכוונת תחילה. על פי הנטען בכתב האישום, בחודש אוקטובר 2003 החליט מונדר לפגוע בקרובת משפחתו הצעירה (להלן: המנוחה ) אשר לדעתו פגעה בכבוד המשפחה. מונדר דאג לשכירתו של רכב ואז ביחד עם המשיב דאג להסיר ולכסות את סימני הזיהוי שהיו על הרכב כדי למנוע את זיהויו. כן דאג מונדר להצטייד באקדח. לאחר שהכינו את הרכב נסעו מונדר והמשיב, כשהמשיב נוהג, לכיוון מסלול הליכתה של המנוחה אל בית הספר בו למדה. כאשר הבחינו במנוחה הם הגיעו עם מכוניתם לידה, מונדר יצא מן הרכב, וירה לכיוון המנוחה 4 יריות. לאחר מכן נמלטו השניים ברכבם. בהימלטותם השליכו השניים את האקדח ששימש אותם ואת כיסויי ראש אשר עטו עליהם בזמן ביצוע הירי. כמו כן דאגו השניים להשיב את סימני הזיהוי למכונית. כתוצאה מהירי נפצעה המנוחה פציעות אנושות ונפטרה.

לאחר שהוגש כתב האישום הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי מצא כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה וכי המעשה החמור שבו הוא מואשם מקים עילת מעצר. ערר שהגיש המשיב לבית משפט זה נדחה. בתום תשעת החודשים הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים ובית משפט זה נעתר לבקשה. עתה בפניי בקשה להארכת מעצר שניה.

סניגורו של המשיב התנגד להארכת המעצר. לטענתו, משפטו של המשיב מתארך ועוד צפוי להתארך תקופה ארוכה שכן התביעה מבקשת להעיד את מונדר במשפטו של המשיב וזאת ניתן לעשות – לנוכח הלכת קינזי – רק לאחר שיסתיים משפטו של מונדר. הסניגור ציין כי הדיון האחרון בתיק היה ביום 3.5.04 ואילו הדיון הבא נקבע ליום 3.4.05 – מועד שבו אמור משפטו של מונדר כבר להסתיים. לטענת הסניגור, אין זה סביר שמעצרו של המשיב יוארך עוד ועוד, ללא שתהא התקדמות כלשהי במשפטו במשך תקופה כה ארוכה, וזאת רק בשל ההמתנה לעדותו של מונדר. לטענתו, לנוכח האמור לעיל, וכן לנוכח מעורבותו הנמוכה של המשיב במעשה והטענה כי קיימות ראיות אשר מצביעות על כך שהמשיב כלל לא היה מודע לתכניתו הקטלנית של מונדר, יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. אכן, הקושי המרכזי במשפטו של המשיב נובע מכך שהתביעה מבקשת להעיד את שותפו, מונדר, אך משפטו של מונדר טרם נסתיים. כאמור, בשל הלכת קינזי, אין ניתן להעיד את מונדר במשפטו של המשיב עד לסיום משפטו שלו. במשפטו של מונדר הסתיימה שמיעת הראיות ועקב בקשת התביעה נדחה המועד להגשת הסיכומים. אודה כי מתקשה אני להעריך מדוע זקוקים הצדדים לזמן ניכר להגשת סיכומים בכתב בתיק מסוג זה שבו נראה לכאורה שהיקף הראיות אינו רב. מכל מקום, אין ספק שמן הראוי לסיים את משפטו של מונדר בהקדם ככל הניתן. אכן, במשפטו של המשיב נשמעו עדים אחדים ומאז ה- 3.5.04 לא נשמעו ראיות עקב ההמתנה לעדותו של מונדר. מצב דברים זה מעורר קושי רב אולם לעת הזו, כל עוד הלכת קינזי עומדת בתקפה, ובנסיבות הענין, אין מנוס מהמתנה זו. לנוכח האמור שקלתי את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר כפי שהציע סניגורו אך, למרות זאת, הגעתי למסקנה כי נוכח אופיה של העבירה המיוחסת למשיב, המצביעה על מסוכנות, ומעצם טיבה מעוררת חשש להימלטות מהדין, יש מקום להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים. ראוי כי התביעה תעשה כל מאמץ כדי לסיים את משפטו של מונדר על מנת שניתן יהיה להקדים את שמיעת משפטו של המשיב למועד מוקדם מהמועד שנקבע בפועל.

אשר על כן, הבקשה להארכת מעצר מתקבלת ואני מורה בזאת על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל מיום 21.11.04 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1187/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.