בש"פ 1029/21 עמאר אברהים נ. מדינת ישראל

לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ד' צרפתי ) מיום 10.2.2021 במ"ת 39826-01-21 בגדרה נקבע כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס המיוחס לעורר בכתב האישום, וכי העורר ייעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.

כתב האישום שהוגש נגד העורר ונאשם נוסף מייחס לעורר ביצוע עבירות בצוותא של נשיאת נשק שלא כדין וירי מנשק חם מתוך רכב באזור מגורים. אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לכך שחברו של העורר, אשר נהג ברכב, ירה באמצעות אקדח חצי אוטומטי מספר יריות לעבר בית מגורים. המחלוקת המתגלעת בין הצדדים הינה על אודות חלקו של העורר בביצוע העבירה.

2.

העורר טען כי אין כל ראיה כי הוא היה מודע לנשיאת הנשק על ידי חברו; למתן הסכמתו לשימוש בנשק; ולתכנון המוקדם של השניים את הירי. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה להרשעת העורר במיוחס לו. נקבע כי ככלל הימצאותו של אדם שאינה מקרית במקום ביצוע העבירה מהווה ראיה נסיבתית כבדת משקל למעורבותו במתרחש. עוד נקבע כי מדובר בביצוע עבירה בנשק ומכאן שקיימת חזקת מסוכנות. עם זאת נוכח גילו הצעיר של העורר (כבן 24) והעדר עברו הפלילי, ראה בית המשפט לקבל בעניינו תסקיר מעצר טרם מתן החלטה סופית.

3.

לטענת העורר לא היה די בנוכחותו ברכב כדי להקים בשלב זה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו; ואין לראות בו כמשתתף בביצוע העבירה תוך עשיית המעשה לביצועה לפי הוראת סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מנגד מחזיקה המשיבה אחר החלטת בית המשפט המחוזי ויש להביט על האירוע בהקשרו הכללי תוך התייחסות למכלול הראיות המצביעות על כך שהימצאות העורר ברכב בעת ביצוע העבירה לא הייתה מקרית ומכאן שיש לדחות את הערר.

4.

יתכן כי בבוא היום העורר יימצא זכאי בדינו ואולם אין בהכחשתו לעת הזו די כדי להטות את הכף לעבר שחרורו מהמעצר. מדובר כאמור בביצוע עבירת נשק שאין להקל בה ראש וצדק בית המשפט המחוזי שראה לנכון להצטייד בתסקיר מעצר על אודות העורר עובר לשקילת שחרורו או העברתו לחלופה אחרת של מעצר מלא.

הערר נדחה.