בש"פ 10325/05 מדינת ישראל נ. ויטלי אשורוב

בקשה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל ביום 13.11.05 או עד למתן פסק-דין בהליכים המתנהלים נגדם בתפ"ח 8062/05 בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם, על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.נגד המשיבים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של שוד מזוין בחבורה, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: החוק ); קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; מספר עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק; וכן שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

2.על פי הנטען בכתב האישום, בשנת 2004 פנו המשיבים אל המתלונן, אשר בבעלותו חנות תכשיטים, על מנת שימכור עבורם תכשיטים, וכן, ביחד עם אנשים אחרים (להלן: האחרים ), מסרו לו תכשיטים כדי שיאמוד את משקלם. לאחר מכן קשרו הנאשמים והאחרים קשר לסחוט באיומים כסף מן המתלונן. המשיבים, ביחד עם האחרים, נפגשו עם המתלונן, ודרשו ממנו שישלם להם כספים, בטענה שהוא רימה אותם וגנב מהם. אחד מהאחרים אף איים עליו שאם לא ימסור לידם את הכסף, יבולע לו ולמשפחתו. המשיבים ביקרו בחנותו של המתלונן, ודרשו ממנו כספים נוספים, בשווי של עשרות אלפי ₪, באיימם שיהרגו אותו ואת משפחתו. המשיב 1 אף התקשר אל המתלונן מספר פעמים ונפגש איתו, תוך שהוא מוסיף ומאיים עליו. המתלונן מסר להם סכום של 5,000$, ובעקבות לחצם נפגש עימם שוב ומסר להם סכום של 10,000 ₪. כן לקחו המשיבים מחנותו של המתלונן תכשיטי זהב מבלי לשלם עבורם. לאחר מכן שדדו המשיבים את חנותו של המתלונן, תוך שהם מאיימים עליו באקדח שיהרגוהו, קשרו אותו בידיו וברגליו, חסמו את פיו באמצעות שקית ניילון, ולקחו מחנותו סך של 14,000$ במזומן, וכן תכשיטים בשווי כולל של כ-500,000 ₪. לאחר מכן, לפי הנטען, ניסו המשיבים להימלט מהמשטרה, רכשו כרטיסי טיסה לרוסיה, ונעצרו בשדה התעופה.

3.ביום 27.3.05, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם. בית המשפט קבע כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתם, והתייחס לעברם הפלילי העשיר של המשיבים, לרבות מאסרים מותנים בעלי הפעלה ביחס למשיבים 2 ו-3, וכן לכך שתסקירי המעצר לא המליצו על שחרורם. ערר שהגישו המשיבים על החלטה זו לבית משפט זה, נדחה על-ידי כבוד השופט רובינשטיין.

4.בבקשתה בכתב, כמו גם בטענה בעל-פה בפני, טוענת באת כוח המבקשת למסוכנותם הגדולה של המשיבים אשר נלמדת מהמעשים המיוחסים להם כמו גם מעברם הפלילי העשיר, ולחשש לשיבוש הליכים והימלטות מן הדין, לאור ניסיונם להימלט מן הארץ.

בא כוח המשיב 2, אשר ייצג את שלושת המשיבים בדיון שבפני, טען כל שניתן למרשיו, בהדגישו כי עדותו של המתלונן מעלה תמיהות. כן הוא טען כי המשפט התארך זמן רב, שלא באשמת הסניגוריה, עדותו של המתלונן טרם הסתיימה, והמשפט צפוי להתמשך עוד זמן רב. לדבריו, יש לעשות שימוש בסעיף 62 לחוק המעצרים כחריג ולא ככלל.

5.עיינתי בבקשה, שמעתי את טיעוני הצדדים לפני, והחלטתי להיעתר לבקשת המדינה. תקיפת מהימנות עדותו של המתלונן, אין לה מקום בהליך זה, והיא תיעשה במשפט גופו. בשלב זה ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, וכך כבר קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו, כמו גם בית משפט זה בהחלטתו הקודמת בעניין. המשיבים לא הצביעו על סיבה לכרסום בראיות לכאורה כנגדם. העבירות בהן הואשמו המשיבים הינן חמורות, מדובר בשוד מזוין שנעשה בחבורה, אשר נלוו לו איומים קשים, והדבר מצביע על מסוכנות רבה הטמונה במשיבים. לאלו יש לצרף את עברם הפלילי העשיר, הכולל בין היתר עבירות אלימות ועבירות רכוש, ואף עונשי מאסר על תנאי ברי הפעלה שתלויים כנגד משיבים 2 ו-3. כן מתקיים חשש משיבוש מהלכי משפט, הנלמד מן האישום המייחס למשיבים ניסיון המלטות מן הארץ. קשה לראות כיצד עשויה חלופת מעצר להפיג את החשש ממסוכנותם של המשיבים ומהמלטותם מן הדין, בפרט מאחר ותסקירי המעצר בעניינם שליליים, ומטילים ספק בקיומה של חלופת מעצר לגביהם. אשר להתמשכות המשפט, מעיון בפרוטוקולים של בית המשפט המחוזי, עולה כי העובדה ששמיעת הראיות החלה מעל ל-7 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, נובעת מהסדרת נושא ייצוגם של המשיבים, אולם גם מאילוצי זמן של בית המשפט. המשפט לא נראה כקרב לסופו, מאחר והתביעה העידה עד כה את המתלונן בלבד, רשימת עדיה עוד ארוכה, ומלבד דיון אחד, הקבוע ליום 27.11.05, טרם נקבעו מועדים לדיונים הבאים. יש לציין, כי הצדדים הסכימו שהתיק יועבר להליך גישור, אשר עד כה טרם נקבע לו מועד.

עם זאת, האיזון בין התמשכות ההליכים בעניינם של המשיבים, לבין מסוכנותם לציבור ולמתלונן, והחשש מהמלטותם מן הדין, מחייב את הארכת מעצרם. יש לקוות כי בית המשפט המחוזי יעשה מאמץ לסיים את המשפט בהקדם האפשרי, מבלי להיזקק לבקשות הארכה נוספות.

6.אשר על כן, אני נעתרת לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום, החל מיום 13.11.05 או עד למתן פסק דין בת"פ 8062/05, לפי המוקדם.