בש"פ 10363/09 מנסור אליאס נ. מדינת ישראל

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת חיותה כוחן), לפיה נעצר העורר עד סיום ההליכים.

כתב האישום מייחס לעורר ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נהיגה בלא רישיון ובלא ביטוח, הפקרה אחרי פגיעה ושיבוש מהלכי משפט. על פי הנטען בכתב האישום התעלם העורר, תוך כדי נהיגה, מסימון השוטר לעצור, המשיך בנסיעתו ופגע בו עד שהשוטר נזקק לטיפול רפואי דחוף. העורר המשיך בנסיעתו מבלי לעמוד על תוצאות התאונה או לסייע לנפגע. לאחר התאונה אף החליף את חלקי אופנוע שנפגעו בתאונה כדי למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי. בית המשפט המחוזי קבע שקיימות ראיות לכאורה לביסוס כל האשמות המיוחסות לעורר. הסנגור המלומד הסתייג בפניי ובפני בית המשפט המחוזי מהוכחת כוונת העורר לפגוע. על פי קו זה, לא ראה העורר את סימון השוטר לו לעצור.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר, נחה דעתי שהמדינה הוכיחה לכאורה גם את המרכיב של כוונה לפגוע. על פי עדות המדובב, אמר העורר שלא התכוון לדרוס את השוטר, אך לשאלת המדובב "למה דרסת אותו?" השיב - "בגלל שהייתי בשלילה ולאופנוע אין ביטוח או טסט". יתר על כן, עד ראיה העיד במשטרה שהעורר "שם גז ונכנס בשוטר". ראיות אלה מבססות לכאורה את אשר נטען, לפיו התעלם העורר במכוון מסימונו של השוטר לו לעצור. לעורר, כמובן, עומדת חזקת החפות בביצוע עבירה זו כמו ביתר העבירות. עם זאת, הוכחה לכאורה גם העבירה לפי סעיף 329 ל חוק העונשין התשל"ז -1977.

הסתייגות נוספת של הסנגור נסבה סביב התסקיר. הסנגור הדגיש כי שירות המבחן קבע שהערבים הינם אנשים נורמטיביים ושאין לעורר מסוכנות המצדיקה את המשך מעצרו עד סיום ההליכים. מכאן, טענת העורר היא שהיה מקום להורות על שחרורו בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית. הלכה היא שבבוא שירות המבחן להכין תסקיר מעצר, משמש הוא גורם ממליץ ולא גורם מכריע. לענייננו, נוכח התנהגותו לכאורה של העורר – החל מנסיעה בכלי רכב ללא רישיון וללא ביטוח, עובר להחלטה להתעלם מהוראות השוטר לעצור עד כדי פגיעה בו ועזיבת המקום בביצוע עבירה פגע וברח לכאורה וסיומו של האירוע בהחלפת חלקי רכב כדי לשבש את החקירה – מתבקשת המסקנה כי אין זה המקרה בו ניתן ליתן בעורר אמון שיקפיד לשמור על תנאי שחרורו. במובן זה, הקושי בחלופה אינו נעוץ בערבים, שהינם כנראה אנשים נורמטיביים, אלא בעורר עצמו.

על סמך האמור הגעתי למסקנה שדין הערר להידחות. לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערר נדחה.