בש"פ 1044/07 אליהו ממן נ. מדינת ישראל

1.

העורר נעצר עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו, יחד עם שמונה אחרים, עבירות סמים. לאחר ששהה במעצר חודשיים שוחרר העורר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא, בפיקוחה הצמוד של אמו. בהמשך, ועל מנת לאפשר לעורר לעבוד, הורה בית משפט זה על הקלה בתנאי השחרור של העורר באופן שהותר לו לצאת מביתו למשך 4 שעות ביום, הכל כפי שפורט בהחלטה בבש"פ 10638/06 מיום 4.1.07. העותר לא הסתפק בהקלה זו ופנה אל בית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה כפולה: להתיר לו לצאת לשירות מילואים אליו נקרא בין התאריכים 4.2.07 – 28.2.07 ולשחרר את אמו מן החובה לפקח עליו על מנת שיהא בידה לצאת לעבודה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נ' מוניץ) דחה את הבקשה על שני ראשיה ומכאן הערר שבפניי.

2.

בדיון שהתקיים בפניי היום נמסר כי זימונו של העורר לשירות מילואים בוטל נוכח מעצרו. יחד עם זאת, באת כוחו ביקשה כי נאפשר לעורר לצאת לשירות המילואים. מכל מקום, הסוגיה העיקרית שעל הפרק היא סוגיית תנאי השחרור, ככל שהיא נוגעת לפיקוחה של אם העורר עליו.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בעניין זה בנמקו כי משמעותה של בקשה זו הינה ריקון מוחלט מתוכן של כל תנאי השחרור.

באת כוח העורר מדגישה בטיעונה כי משפטו של העורר מתנהל זה למעלה משנה. לדבריה, השופט בפניו מתברר התיק יצא לחופשה של למעלה משישה חודשים, ועד שובו לא יתקיימו דיונים נוספים בתיק. להערכתה יידרשו חודשים עד שיגיע התיק לידי סיום. היא מציינת כי העורר מנסה לחזור למסלול חיים נורמטיבי והחל בפעילות עסקית דרך האינטרנט, שלצרכה הוא מקיים פגישות עסקים בארבע השעות שהותרו לו לצאת מביתו מדי יום, אף שהוא מתקשה למצוא עבודה בפרק הזמן שהותר לו לצאת מן הבית. היא מבקשת לאשר לאמו של העורר מספר שעות נוספות מדי יום בהן לא תהא מחויבת לפקח עליו, בשל הקושי שלה להתפרנס נוכח תנאי הפיקוח שנקבעו. לדבריה, אין כל גורם אחר שיוכל לפקח על העורר. באת כוח העורר מוסיפה, כי על אף שהזימון למילואים בוטל, אין להתעלם מהתנהלותה של המשיבה בעניין ומדגישה כי תחת שתגיש תגובתה לבקשה לבית המשפט המחוזי פנתה המשיבה לרשויות הצבא על מנת להביא לביטול צו המילואים וחשפה בפני הגורמים ביחידתו של העורר את העובדה שהוא מואשם בביצוע עבירות סמים.

באת כוח המשיבה טוענת כי הטיפול בהעברת המידע בדבר מעצרו של העורר נמסר לרשויות הצבא בהתאם לנוהל קיים שמפאת קוצר הזמן לא עלה בידה להציגו בעת הדיון. לדבריה, אין מתאפשרת יציאת עצורים השוהים במעצר בית לשירות מילואים. אשר לבקשה להקל בתנאי הפיקוח על העורר, היא מציינת כי כעולה מתסקיר המעצר אמו של העורר אינה עובדת, היא לא הצהירה על קשיים כלכליים ומאחר שלא הוצע מפקח אחר הרי שמשמעות הבקשה היא לשחרר את העורר מכל פיקוח. לדבריה ההליכים התנהלו בקצב משביע רצון עד עתה אולם נוכח יציאת השופט הדן לחופשה הם יחודשו במאי. היא מדגישה את חומרת העבירות המיוחסות לעורר וסבורה כי מכלול השיקולים הצריכים לעניין מוביל לדחיית הבקשה.

3.

החלטתי לקבל הבקשה באופן חלקי, כפי שיובהר.

העבירות המיוחסות לעורר הינן אכן חמורות, ואולם בית משפט זה מצא להקל בתנאי מעצרו ולאפשר לו לשהות משך ארבע שעות מדי יום ללא פיקוח. מהתמונה שהצטיירה בפניי עולה כי אכן תנאי הפיקוח מקשים על אמו של העורר להתפרנס ונראה כי אין באפשרות העורר להציע מפקח חלופי תחתיה. שיקול זה, כשהוא לעצמו, לא די בו כדי להוביל להקלה נוספת בתנאי השחרור למעצר בית, ואולם כאשר מביאים בחשבון כי משפטו של העורר מושהה למעשה עד לחודש מאי, וסיומו ייארך עוד זמן לאחר מכן, דומני כי יש מקום לשקול הקלה נוספת שתאפשר לאמו של העורר יציאה לעבודה. כך, אני סבורה כי ניתן לשקול בחיוב את הארכת משך הזמן מדי יום בו יימצא העורר שלא בפיקוח אמו ל- 6 שעות. יחד עם זאת, כפי שנמסר, לעת עתה אין אמו של העורר עובדת. במידה שתמצא עבודה, ניתן יהא לפנות לבית המשפט המחוזי על מנת לקבל אישורו להארכת משך הזמן בו יימצא העורר שלא בפיקוח, כאמור.

במובן זה, הערר מתקבל.

במאמר מוסגר אוסיף, כי הגם שאין חולק כי העברת מידע מרשות אחת לשניה, דוגמת רשויות התביעה והצבא, היא נדרשת וחשובה, הרי עדיין נודעת חשיבות לפעולה בהתאם לנהלי עבודה מסודרים. הנחתי היא כי נוהל שכזה אכן קיים כפי שנמסר בדיון, וטוב ייעשה אם תיערך בדיקה כיצד הועבר במקרה זה המידע לרשויות הצבא, האם בהתאם לנוהל זה, והאם ככלל פועלים על פיו.