בש"פ 10463/04 סאסי צורי נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד.

1.

בית-משפט השלום גזר על המבקש עונש של 30 ימי מאסר בפועל לאור הסדר טיעון בין הצדדים. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. ערעורו נדחה ביום 31.8.04. הבקשה הוגשה ביום 17.11.04. טענת המבקש הינה כי הוא איחר שכן ניסה להשיג חנינה מנשיא המדינה. כן טען כי מצבו הכלכלי לא אפשר לו מימון של רשות הערעור וכי הוא תמך ברעייתו בשל מצבה הבריאותי.

2.

לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. איחורו של המבקש הוא איחור של ממש – למעלה מחודש ומחצה. אמנם אין נדרש הוא להראות "טעם מיוחד", אך טעם מספיק לאיחורו נדרש גם נדרש וכזה לא הובא. המבקש היה מיוצג בערכאה קמא כמו גם בבקשה דנן. הטענה לפיה "נשתכח" ממנו להגיש בקשת רשות ערעור או בקשה להארכת מועד אינה מספקת בנסיבות אלו. הוא הדין לגבי טענותיו הנוספות של המבקש. אין בהן ממש להארכת המועד בייחוד בשים לב לסיכוייו הקלושים של הערעור, לא רק בשל היותו "גלגול שלישי" אלא בעיקר בשל העובדה כי ההרשעה והעונש בבית-משפט השלום מוסבות היו על עסקות טיעון.

3.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.