בש"פ 10511/08 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת אפעל-גבאי) מיום 11.12.08 בתיק ב"ש 4489/08, בה הוחלט להאריך את מעצרו של העורר עד ליום 17.12.08, תוך שנתקבל חלקית ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 14.9.08.

ב.

ביום 2.12.08 נעצר העורר בגין חשד להלנת תושב זר (לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952), חברות בהתאגדות בלתי חוקית (לפי סעיף 85(א) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945) וקשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977). מעצרו הוארך בבית משפט השלום פעמיים, בפעם הראשונה בשבעה ימים (החלטת השופטת זיסקינד), ובפעם השניה בעשרה ימים, עד ליום 19.12.08 (החלטת השופטת אביב). על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר נתקבל חלקית בהחלטה נשוא הערר דנן, מיום 11.12.08. נקבע, כי קיים חשד סביר לביצוע עבירות חמורות כנגד בטחון המדינה, וכי מוצדק להאריך את מעצר העורר לצרכי חקירה. עם זאת נקבע, כי בשים לב לעובדה שהעורר היה מנוע מפגש בעת האחרונה, ניתן לקצר במידת מה את מעצרו, והוא הוארך רק עד ליום 17.12.08. מכאן הערר שבפני.

ג.

בערר נטען כי בית המשפט קמא לא העניק את המשקל הראוי לעובדה שנמנעה מהעורר זכות המפגש עם עורך דין; כי כל חומר החקירה בעניינו הוא סודי ואין לו אפשרות לדעת על מה מתבססים החשדות כנגדו; וכי הוא מוחזק במעצר למטרות לחץ. עוד נטען, כי במהלך תקופת מעצרו נגבתה ממנו הודעה אחת ותו לא, וכי המשיבה לא ניצלה את הזמן בו הוא נתון במעצר לשם החקירה הנדרשת. לבסוף נטען, כי הערכאות קמא לא התייחסו לאפשרות של חלופת מעצר, וכי בינתיים נפגעות זכויותיו של העורר וחרותו. על כן מבקש העורר להורות על חלופת מעצר או על קיצור תקופת מעצרו.

ד.

בראשית הדיון טען בא כוחו המלומד של העורר, כי בעקבות הודעת המדינה כי מניעת המפגש תוסר אמש בחצות, המתין בחצות בבית המעצר, אך לאחר בירור נמסר לו כי המניעה לא הוסרה. לשאלתי מסר כי הספיק לשוחח עם שולחו רק חמש דקות לפני הדיון הבוקר. הצעתי הפסקה שבה יוכל לשוחח עם שולחו, והדיון נתחדש רק לאחריה. על פני הדברים קרתה תקלה באשר לסיום מניעת המפגש עם עורך-הדין, ואבקש כי החלטה זו תועבר על-ידי הפרקליטות למשטרת ירושלים, על מנת לבדוק היכן מקור התקלה, במגמה למנוע כגון דא בעתיד; וחזקה על הנוגעים בדבר כי יתנו דעתם לתוצאות הבדיקה.

ה.

אשר לתיק גופו, בא כוח העורר טען בפני כי למד ששולחו נחקר שלוש פעמים, אך החשדות שעליהם למד מפיו אינם כאלה המצדיקים המשך מעצרו, והוא קשר עצמו לעבירות רכוש בלבד.

ו.

מטעם המדינה נטען, כי החשדות כנגד העורר הם בתחום הבטחוני, אף כי הוא קושר עצמו לעניינים פליליים בלבד. נוכח חומרת החשדות בתחום הבטחוני, נטען, אין מקום לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

ז.

בהסכמה עיינתי בחומר החסוי. למדתי ממנו, והדברים נאמרו לאחר מכן בגלוי באולם, כי העורר קשר עצמו להסעת שוהים בלתי חוקיים, לקשר לצורך פריצה לכספות ולהזמנת תעודת זהות מזויפת. החשדות הבטחוניים הקשורים בפח"ע הם בעלי חומרה, ויש מקום לאפשר לרשויות החקירה לקדם מלאכתן, כך שיוברר האם נותר הפן הפלילי ה"רגיל" בלבד, או גם הפן הפלילי-בטחוני. בשלב זה של החקירה לא ראיתי מקום להידרש לחלופה.

ח.

מטעמים אלה אין בידי להיעתר לערר, והחלטתו של בית המשפט המחוזי במקומה עומדת.