בש"פ 1055/04 אילן גפני נ. מדינת ישראל

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת נ' אפל-דנון), שניתנה ביום 22.01.4 בתיק ב"ש 1761/03, לפיה נדחתה בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי חלופת המעצר בה הוא שוהה כיום.

כנגד העורר ועוד שנים עשר אחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום, אשר כולל חמישה אישומים חמורים בגין ביצוע של חמישה מקרי רצח על רקע של סכסוכים בעסקי ההימורים והפעלת בתי קזינו באיזור הצ'ק פוסט שבאזור חיפה. העורר מואשם בעבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(א)(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי המתואר בכתב האישום, חלקו של העורר, ללא ספק, הינו חמור, אך מצומצם בהשוואה לחלקם של שאר הנאשמים בתיק. העורר הוא זה שנסע לביתו של רפעת ג'רושי ברמלה ויחד איתו הביא את הנשק, מחסנית וכדורים לנצרת ומסרם למשפחת חמד המתגוררת שם.

ביום 28.04.03 שוחרר העורר על-ידי בית משפט השלום וזאת בהסכמת הצדדים למעצר בית מלא בבית אמו בקרית ים. ביום 22.1.04 קבע בית המשפט המחוזי בנצרת, כי העורר יוכל לשהות במעצר בית מלא בביתו בנצרת עילית, אך דחה את בקשתו לצאת למקום עבודתו.

ומכאן הערר שבפני.

העורר כאמור שב ומבקש מבית משפט זה להקל בתנאי מעצר הבית המלא בו הוא שוהה קרוב ל-10 חודשים ולאפשר לו לצאת למקום עבודתו.

באת-כוח המדינה, עו"ד כ"ץ ביקשה לדחות את הערר. לטענתה, קיים חשש שהעורר ישבש את מהלכי המשפט במידה ובית המשפט ימצא לנכון להקל בתנאי מעצר הבית שלו. זאת במיוחד כאשר העד, עאסם עודה מעיד בימים אלה בבית המשפט המחוזי וחקירתו טרם הגיעה לסיומה.

לטענת בא-כוח העורר, עו"ד גלעד, יש מקום לאפשר לעורר לצאת למקום עבודתו, וזאת בהתחשב בעובדה, כי הוא עד כה לא הפר את תנאי מעצר הבית, לא שיבש מהלכי משפט והתייצב כנדרש לכל הדיונים בתיק.

לאחר שעיינתי בערר ונימוקיו, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערר להתקבל.

אין ספק כי, משפטו של העורר עלול להימשך זמן רב. אי לכך, ולאור חלקו המצומצם בהשוואה לחלקם של הנאשמים האחרים בתיק, ומצבו הנפשי, יש מקום לשקול בחיוב הקלה בתנאי השחרור שלו, במובן זה, שיתאפשר לו לצאת למקום עבודתו. אך, כל זאת רק לאחר שעדותו של העד, עאסם עודה תסתיים, על מנת למנוע כל חשש לשיבוש הליכי המשפט מצידו של העורר.

אי לכך, התיק מוחזר בזה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בא-כוח העורר, לאחר סיום מתן עדותו של העד עסאם עודה, יגיש לבית המשפט את הצעתו לסידורי יציאתו של העורר למקום עבודתו, ולאחר שתינתן לתביעה שהות לבדוק הצעה זו, יחליט בית המשפט בעניינו של העורר. עד למתן החלטתו של בית המשפט יישאר העורר בתנאי מעצר הבית כפי שהוא שוהה בהם כיום.