בש"פ 1057-24 בש"פ 1057-24

ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) במ"ת 51756-09-23 מיום 15.1.2024 בה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.ביום 26.9.2023 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; החזקת סכין; ותקיפה סתם. על פי המתואר בכתב האישום, העורר יחד עם נאשם נוסף (להלן: הנאשם הנוסף), ושני בני אדם נוספים, תקפו באלימות אנשי אבטחה אשר סירבו להכניסם למועדון. בתוך כך, העורר תקף את אחד המאבטחים באמצעות סכין ושיסף בעוצמה את בטנו לרוחב. כתוצאה מכך נדרש המאבטח לניתוח מציל חיים. בדיון שהתקיים ביום 7.11.2023 הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

2.ביום 14.12.2023 התקבל תסקיר שירות מבחן בו צוין כי לחובת העורר הרשעה בעבירות איומים והיזק לרכוש בזדון, וכי תלויים נגדו שני תיקי מב"ד בעבירות אלימות מהשנים 2023-2022. באשר לעבירות המיוחסות לעורר, צוין כי הוא נוקט בעמדה קורבנית ומצמצמת, מרחיק עצמו מהמיוחס לו ונעדר אמפתיה כלפי הנפגע. באשר למידת המסוכנות הנשקפת ממנו צוין כי הוא חסר בגרות רגשית; מנהל אורח חיים בלתי מאורגן; נוהג להשתמש בחומרים פסיכואקטיביים; וכי קיים פער בין אמירותיו והצגתו כאדם שומר חוק לבין נסיבות מעצרו. שירות המבחן התקשה להעריך את הסיכון להישנות עבירה, אך ציין כי אין אפשרות לשלול סיכון שכזה. בהתאם לכך התקשה שירות המבחן לקבוע איזו חלופה נדרשת, אך ציין ביחס למפקחים המוצעים שהינם הוריו, או לחלופין אחותו, כי הם נקטו בעמדה הגנתית כלפי העורר ואינם מתאימים למלאכת הפיקוח. נוכח כל האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרור העורר לחלופת מעצר.

3.בהמשך, לבקשת בא-כוח העורר נבחנה חלופת מעצר אחרת, בבית סבתו של העורר בפיקוח חברו וגיסו, שנשמעו לפני בית המשפט בדיונים מימים 4.1.2024 ו-15.1.2024. בתום הדיון שנערך ביום 15.1.2024 הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים, בציינו את המסוכנות הנשקפת ממעשי העורר העולה מחומרת העבירה; מעברו הפלילי בעבירת אלימות; מאורח חייו השולי; ומהיחס החשדני שגילה כלפי שירות המבחן אשר לא בא בהמלצה לשחררו. באשר לחלופת המעצר שהוצעה, ציין בית המשפט כי הוא לא התרשם מיכולת חברו של העורר לזהות מוקדי סיכון בהתנהגות פורצת הגבולות של העורר; ובאשר לגיסו של העורר צוין שקיים קושי עקרוני ביכולתו לזהות סיכון מאחר שהוא אינו מכיר את החברה בה מצוי העורר. נוכח האמור קבע בית המשפט כי אין במפקחים המוצעים כדי להפחית את הסיכון הנשקף מהעורר, ואף לא מתקיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים סטייה מהמלצת שירות המבחן.

4.מכאן לערר שלפנַי, בו נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשפסל את החלופה הנוספת שהוצעה מבלי לנמק די הצורך, וזאת אך ורק מהטעם שהמפקחים אינם מכירים את החברה בה העורר מצוי ואת כלל חבריו. ברי שהדבר אינו מהווה תנאי הכרחי למלאכת הפיקוח, ודי בכך שהמפקחים הביעו עמדות שומרות חוק. בהקשר זה הודגש כי בית המשפט הוא "שבחר" לפסול חלופה זו, וכי שירות המבחן כלל לא שלל באופן גורף שום חלופת מעצר. כמו כן, שגה בית המשפט כשהתעלם מהפסיקה בה הוחלט במקרים דומים על מעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת אף כאשר מדובר בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה; בהינתן עבר פלילי מכביד; כאשר שירות המבחן לא המליץ על חלופת מעצר; ואף כאשר קיים חשש משיבוש הליכי משפט והערכת מסוכנות בינונית. בנוסף נטען כי היה על בית המשפט להביא בחשבון את גילו הצעיר של העורר ואת מצבו הרפואי הלא-פשוט, במסגרתו אף נכרתה לו בעבר כליה. נוכח האמור נתבקש שחרורו של העורר למעצר בית או למצער להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

5.המשיבה החרתה החזיקה אחר החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתה, המסוכנות הנשקפת מהעורר חד-משמעית נוכח מעשיו ועברו הפלילי. בית המשפט אף צעד כברת דרך משמעותית לקראת העורר בכך שבחן את התאמתם של מפקחים חלופיים שלא הוצגו לפני שירות המבחן, ובדין לא ראה לנכון להקל בתנאי מעצרו של העורר.

6.החלטת בית המשפט המחוזי במקומה. הערכתו לגבי מסוגלות המפקחים המוצעים נטועה היטב בהנמקותיו. התרשמותו הייתה כי המפקחים המוצעים אינם ברי מסוגלות פיקוחית. התרשמות זו הייתה בלתי אמצעית, מדודה ועמוקה תוך עמידה על היכרותם של המפקחים עם העורר, לא רק האישית כי אם גם החברתית. בכך לא רק שלא נפל פגם, אלא שיש לברך על כך. גם לא נפל פגם בכך שבית המשפט לא ראה להורות על בחינת התאמת המפקחים החלופיים בשירות המבחן עובר להחלטתו. אדרבה, חרף פסילת המפקחים הראשונים שהוצעו לבחינת שירות המבחן, בא בית המשפט לקראת העורר ובחן את התאמתם של מפקחים אחרים תוך ציפייה שאלו יוכלו להקהות את העוקץ שמצא שירות המבחן במארג הפיקוח שנפסל על ידו.

על רקע כל האמור, ובהינתן שהמסוכנות הנשקפת מהעורר על פי המיוחס לו בכתב האישום משמעותית וקשה, מעצרו מתבקש. הערר נדחה.