בש"פ 106/99 איגור רחמימוב נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין פלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה באשמה של איומים וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. על כך הוגש ערר זה.

עיקר העובדות אינן שנויות במחלוקת. העורר התגרש מאשתו אך, כנראה, המשיך לקיים קשר עם גרושתו. הם היו נפגשים בארועים שונים. ככל הידוע, לא היו מקרים של איומים או של תקיפה מצד העורר כלפי אשתו או, לאחר מכן, כלפי גרושתו. העורר היה מעונין להשיב אליו את גרושתו. אך נראה כי הוריה עמדו בדרכו והוא ביקש להסיר את התנגדותם. ביום 6.12.98 נסע העורר עם אביו לבית בו מתגוררת גרושתו, עם בני משפחתה, בטירת הכרמל. שם, בעוד גרושתו נשארת בבית, יצאו אליו האב והאח של הגרושה. ריב דברים התפתח ביניהם. נראה כי במהלך הריב הוציא האח אקדח שהיה ברשותו של העורר ברשיון (בקשר לעבודתו בחברת שמירה), מתוך שקית, ואיים בו על העורר. לאחר מכן האקדח נשמט מיד האח, והעורר תפס אותו, וירה שלוש יריות לרצפה בכיוון האב. נתזים מאחד הכדורים פגעו ברגלו של האב. האב אושפז, הנתזים הוצאו מרגלו, והוא שוחרר לביתו לאחר יומיים.

בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום, וכי קיימת עילת מעצר על פי החוק, ובא-כוח העורר אינו חולק על כך. אך הוא חולק על הקביעה של בית המשפט המחוזי כי העורר מסוכן במידה השוללת חלופת מעצר, ולו גם חלופה של מעצר בית במקום מרוחק, כפי שהוצע לבית המשפט המחוזי על ידי ב"כ העורר.

ב"כ העורר ציין בפני בפירוט את נסיבות הארוע. זה היה ארוע חד-פעמי. אשתו, ולאחר מכן גרושתו, של העורר מעולם לא התלוננה על איומים או תקיפה מצד העורר. גם בארוע נשוא האישום, גרושתו של העורר לא היתה מעורבת כלל, אלא היא נותרה בבית, והארוע התפתח כפי שהתפתח בעקבות ריב דברים בין העורר לבין האב והאח של גרושתו. אז, בלהט הדברים, העורר ירה לרצפה.

ב"כ העורר מוסיף כי העורר הוא אדם נורמטיבי. עד הארוע נשוא האישום לא נרשמה נגדו כל תלונה ואין לו כל עבר פלילי. הוא עובד באופן סדיר לפרנסתו. אין בעורר, לטענתו, סכנה.

כמו כן, ציין ב"כ העורר כי שמיעת המשפט (להוציא הקראה) טרם החלה. גם לא נקבעו עדיין מועדים לשמיעת המשפט. העורר נתון במעצר זה יותר מחודש ימים. זמן רב עשוי לחלוף עד שהמשפט יסתיים. אין הצדקה שהעורר יהיה נתון זמן רב כל כך במעצר, בעיקר בהתחשב בעונש לו הוא צפוי, אפילו אם יורשע בדין לפי כתב האישום.

שקלתי את נסיבות המקרה ואת טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי במקרה זה ניתן, כלשון החוק, להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר.

בבית המשפט המחוזי הציעה ב"כ העורר כי העורר יהיה נתון במעצר בית מלא בבית אביו במגדל העמק, שעה שגרושתו ובני משפחתה מתגוררים בטירת הכרמל. כיום ציין ב"כ העורר שקיימות אפשרויות נוספות של חלופת מעצר. הוא אמר כי העורר יכול להיות נתון גם במעצר בית אצל אחיו, אסף רחמימוב, המתגורר אף הוא במגדל העמק, יחד עם שמונה ילדים, וללא עבר פלילי. נוסף לכך קיימת גם האפשרות של ערבות כספית. הוא ציין כי גיסו של העורר, שהוא נהג מונית, יכול ומוכן לחתום על ערבות צד ג'.

בסיכום אני מחליט לקבל את הערר. העורר ישוחרר מן המעצר בתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. תנאים אלה יכללו מעצר בית מלא במגדל העמק או במקום אחר שייקבע על ידי בית המשפט המחוזי, הפקדת ערבות כספית או ערבות בנקאית וכן ערבות צד ג', כפי שבית המשפט יקבע, איסור יציאה מן הארץ ואיסור על העורר לבוא בקשר, ישיר או עקיף, עם גרושתו או עם אדם אחר המעורב באישום.

אני מחליט להחזיר את התיק אל בית המשפט המחוזי בחיפה כדי שיקבע את תנאי השחרור מן המעצר בהקדם.