פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1064/13
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשים:
1. אלרייט עבאס שאקר
2. שאקר אלרייט עבד אלרחמאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על החלטות בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע מתאריכים 06.02.2013 ו-07.02.2013, שניתנו על ידי כב' השופט נ'
זלוצ'ובר
בשם המבקשים:
עו"ד פלאח טאהא אסדי
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערר על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נ' זלוצ'ובר ):
האחת , בעניינו של המבקש 1, ניתנה בתאריך 07.02.2013 ב-עמ"י 11871-02-13, ובגדרה נדחה ערר המבקש 1 על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט י' עטר ) מתאריך 06.02.2013 ב-מ"י 10024-02-13, אשר הורה על הארכת מעצרו של המבקש 1 עד לתאריך 10.02.2013 בשעה 12:00.
השנייה , בעניינו של המבקש 2, ניתנה בתאריך 06.02.2013 ב-עמ"י 11682-02-13, ובגדרה התקבל חלקית עררו של המבקש 2 על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט י' עטר ) מתאריך 06.02.2013 ב-מ"י 10070-02-13. בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, מושא בקשת רשות הערר מצד המבקש 2, נקבע כי הוא ישוחרר לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית", ובערבויות נוספות, וישהה בה עד לתאריך 13.02.2013 בשעה 13:00.
2.
נוכח העובדה שהבקשה שבפני הוגשה היום (יום שישי) בשעה 10:00, ולאור הצורך להכריע בה במהירות, אסתפק בהצגה תמציתית בלבד של מכלול הנתונים הנדרש להכרעה בבקשה:
שני המבקשים נעצרו בחשד למעורבות, ביחד עם אחרים, בקטטה אלימה שהתרחשה על רקע של סכסוך משפחתי. שני המבקשים חשודים בכך שהתפרצו לבית מגורים, תקפו וגרמו לחבלות למספר מתלוננים, וכן גרמו לנזק לרכוש. כפי שתואר לעיל, בנקודת הזמן הנוכחית שוהה המבקש 1 במעצר, ואילו המבקש 2 שוהה בחלופת מעצר, אשר תנאיה נקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בעניינו.
טענתו העיקרית של המבקש 1 היא כי החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מונעת ממנו את האפשרות לקחת חלק במבחן ברפואת שיניים במסגרת לימודיו, אשר אמור להתקיים בתאריך 11.02.2013.
המבקש 2 מצידו טוען כי נוכח החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, עליו להשאר בתנאי "מעצר בית" עד לתאריך 13.02.2013, בעוד שבתאריך 10.02.2013 (בלילה שבין שבת לראשון) הוא אמור לטוס לפולין ולהשתתף במסע למחנות ההשמדה.
דיון והכרעה
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות . להלן יפורטו בתמציתיות רבה הנימוקים להחלטתי:
ראשית , הבקשה שבפני נושאת את הכותרת "ערר על מעצר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)". אולם, מאחר שמדובר בערר "בגלגול שלישי", המכוון כנגד החלטות בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערר על החלטות בית משפט השלום – אין למבקשים זכות ערר, אלא עליהם לבקש רשות לערור בפני בית משפט זה. ממכלול החומר שהוגש בפני לא מצאתי כי קיימת עילה לדיון שלישי בעניינם של המבקשים, אשר איננו מעלה כל שאלה עקרונית, ואשר נידון ונתברר כבר בפני שתי הערכאות הנכבדות קמא.
שנית , בעניינו של המבקש 1 הצביע בא-כחו על כך שהוא אמור להבחן ברפואת שיניים בתאריך 11.02.2013 בשעה 09:30. אלא שמקריאת החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד עולה כי אין בה כדי למנוע ממנו להשתתף בבחינה, ובית המשפט אף הורה לגורמי השב"ס לאפשר לו להכניס למעצר את חומרי הלימוד הרלבנטיים. לפיכך, יש לדחות את הטענה כאילו הותרת החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד על כנה תמנע מהמבקש 1 מלהשתתף בבחינה הנ"ל.
שלישית , בעניינו של המבקש 2 טען בא-כחו כי החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מונעת ממנו לקחת חלק במסע מתוכנן לפולין, אשר אליו הוא אמור לצאת בתאריך 10.02.2013. בעניין זה אין לי אלא להפנות לדברים שנאמרו בפיסקה ה' להחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, אשר קבע כדלקמן:
"אני ער לכך שהעורר [המבקש 2 – ח"מ ] מתעתד לטוס ביום שבת לפולין במסגרת מסע למחנות ההשמדה. בשלב זה, איני רוצה להכריע בשאלה זו ונראה שבית המשפט השלום יצטרך להכריע בה אם תוגש בקשה מתאימה לאחר שישקול הן את רצונו של העורר לנסוע לפולין כאמור והן את צרכי החקירה, על פי התקדמותה של החקירה".
מכאן, שבית המשפט המחוזי הנכבד התווה בפני המבקש 2 את "דרך המלך" לשוב ולהעלות את רצונו לקחת חלק במסע לפולין – ומסלול זה עדיין פתוח בפניו.
4.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל – דין הבקשה להידחות .
ניתנה היום, כ"ח בשבט התשע"ג (08.02.2013).
ש ו פ ט