בש"פ 10653/08 אלי דהן נ. מדינת ישראל

א.

ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996 על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת שרון-נתנאל) מיום 16.11.08 בתיק עמ"ת 5384-11-08 בה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בקריות (השופט ארגמן) מיום 11.11.08 בתיק מ"ת 13558-09-08.

ב.

ביום 29.9.08 הוגש נגד העורר, יחד עם אחר, כתב אישום בו יוחסו לו עבירות תקיפה, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ואיומים, עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז - 1977 (ת"פ (קריות) 13556-09-08). בתמצית נטען, כי ביום 24.9.08 התעמתו העורר ואחרים עם שומר של אנטנה סלולרית על גג בניין בנשר - כתב האישום אינו מציין זאת, אך מדובר בגג ביתו של העורר - תוך שהם מאיימים עליו ותוקפים אותו. שוטרים שהגיעו למקום ראו את העורר כשפטיש בידו, ובמהלך נסיון לעצרו תקף העורר שוטר ואיים לפגוע בו. בו ביום (ערב ראש השנה) הורה בית משפט השלום על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית גיסתו בפיקוחה ובפיקוח אשתו, בתנאים מגבילים ובכפוף להפקדת 5,000 ₪ והתחייבות עצמית של העורר ושתי המפקחות בסך 15,000 ₪ כל אחת. נאשם נוסף שוחרר, בקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 29.9.08.

ג.

ביום 8.11.08 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בה טען כי הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה ניתנה כדי שישוחרר לחלופת מעצר לפני החג. כן נטען לשינוי נסיבות - הפסקת השמירה על האנטנות. ביום 11.11.08 קיבל בית משפט השלום את הערר. נקבע, כי התנאים נועדו להפיג את החשש מפני חיכוכים נוספים עם המאבטחים שהוצבו על גג ביתו של העורר, ומשהוסרה השמירה הוסר החשש. תנאי מעצר הבית בוטלו, יתר הערבויות נותרו בעינן. ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל ביום 16.11.08. נקבע כי לעורר רקע עברייני, לרבות עבירות אלימות כלפי אנשי מרות (ואף תלוי נגדו מאסר בר הפעלה בעניין זה). עוד נקבע, כי הסרת השמירה אינה שינוי נסיבות המצדיק שינוי מההחלטה המקורית, שכן תחזוקת האנטנות מחייבת הגעת טכנאים שלא ניתן להבטיח את בטחונם ללא הטלת מגבלות על העורר. סופו של יום, ההחלטה מיום 29.9.08 הושבה על כנה (למעט גריעת מפקחת אחת).

ד.

כלפי החלטה זו הוגש הערר הנוכחי, בו נטען בין היתר , כי החשש שבגינו נקבע מעצר הבית הוא הגעת טכנאים מדי פעם לתחזוקת האנטנות, וכי כדי להפיג חשש זה היה צריך בית המשפט לנקוט דרך מאוזנת יותר - דוגמת הרחקת העורר מביתו. בהתחשב בטיב החשש, כך נאמר, מעצר בית מלא הוא צעד בלתי מידתי. כן נטען, כי נאשם נוסף שאף לו עבר של עבירות אלימות (וגם בריחה ממשמורת חוקית) שוחרר - ויש להקיש מכך לעניינו של העורר.

ה.

בדיון הטעים בא כוח העורר, כי תכלית מעצר הבית היתה מניעת החיכוך עם שומרי האנטנות, ומשהללו אינם עוד אין בכך טעם. ואם התכלית קשורה בטכנאי התחזוק, יש צורך במידתיות, כגון על-ידי הרחקה; מאז 2004, כך נאמר, לא נפתחו לעורר תיקים למעט תיק זה, ובירורו יימשך זמן.

ו.

באת כוח המדינה טענה לצורך במעצר בית, בשל מסוכנות העורר הנובעת מעברו המכביד, כולל אלימות נגד אנשי אכיפת החוק, המצביעה על אי הירתעות מאנשי מרות; והתקפי אלימות מצד העורר. עוד נאמר, כי המדובר במקרה שונה משל הנאשם האחר בתיק, הן בשל העבירות המיוחסות לו הן בהיעדר מאסר על תנאי בר הפעלה כמו לעורר.

ז.

עיינתי בגליון הרישום הפלילי של העורר. הוא עמד 10 פעמים בפני בתי משפט עד לעבירה הנוכחית, וזאת בעבירות שראשיתן בגיל 13. עברו כולל עבירות בתחום הרכוש, האלימות – לרבות כנגד אנשי מערכת האכיפה – האיומים והסמים, והוא ריצה מאסרים, לרבות מאסר בן 45 חודשים. ברי כי עברו אינו מעודד לאמון, שכן הוכיח בעבירותיו הרבות כי פגיעתו רעה, ודומה כי פתיל התלקחותו קצר. ועם זאת, מעצר הבית בעבירה הנוכחית מוקדו בנין מגוריו הרגיל, אך עתה אין חולק שאין מוצב שם שומר קבוע לאנטנות וישנם רק אנשי תחזוק הבאים לפרקים, שיש להגן עליהם. מעצר הבית אינו נראה על פניו מידתי כמות שהוא אך לצורך זה. ואולם, בא כוח העורר לא הצעה קונקרטית למעט הרחקתו של העורר מן העיר נשר, ובזו אין די.

ח.

בנסיבות אלה יוחזר התיק לעיון חוזר בבית משפט השלום, תוך שיוזמן תסקיר מעצר, אשר יבחן הישארות העורר בחלופה הנוכחית (בחיפה) והרחקתו מנשר, אך צמצום מעצר הבית לשעות 18:00 עד 06:00 עם אפשרות יציאה לעבודה (מחוץ לנשר) בשעות היום, תוך פיקוח מתאים, וכן ערבויות והפקדה – שלא יפחתו מאשר עד כה-לפי שיקול דעת בית המשפט. אציין כי באחד הדיונים נאמר שהעורר עבד כפועל, ומכל מקום רצוי לאפשר לו לעבוד לפרנסתו. שירות המבחן מתבקש להגיש את התסקיר לבית משפט השלום תוך 15 יום. עד להחלטה נוספת יישאר העורר במעצר בית בתנאים הקיימים.