בש"פ 10663/04 עידו לוי נ. מדינת ישראל

בכתב האישום שהוגש נגד העורר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי הוא שדד ביחד עם אחר טלפון סלולארי מאדם, וכאשר זה האחרון ביקש לקבל את רכושו חזרה, תקפו אותו העורר ושניים מחבריו.

בד בבד עם הגשתו של כתב האישום, עתרה המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים בפני סגנית הנשיא של בית משפט קמא (השופטת ד' ברלינר), הוחלט לבחון אפשרויות לחלופת מעצר באמצעות תסקיר שיוגש לבית המשפט. משתסקיר זה הוגש התברר כי שירות המבחן טרם גיבש המלצה סופית ביחס לעורר, וביקש דחייה כדי לבדוק את התאמתו להשתלב במרכז לטיפול בנוער נפגע סמים ברמלה. בשלב זה של ההליכים התקיים הדיון בפני שופטת אחרת של בית משפט קמא (נ' אוהד), אשר סברה כי אין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר מן הסוג המוצע, והורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בערר שבפני מלין בא-כוח העורר, עו"ד א' בן-נון, כנגד ההחלטה אשר הורתה על מעצר שולחו בטרם השלים שרות המבחן את הבדיקות עליהן הורה מותב אחר של בית משפט קמא. ואכן, עיון בהחלטתה של השופטת ברלינר מלמד כי היא סברה כי בטרם יוחלט כיצד לנהוג בעורר, ולפני שתינתן תשובה לשאלה אם החזקתו במעצר היא הדרך היחידה להתמודד עם מסוכנותו, יש להיעזר בגורם מקצועי לבחינתן של שאלות אלו. את המלאכה הטיל בית המשפט על שרות המבחן, ועל כן ראוי היה להעניק לשרות את הארכה שביקש כדי להביא בפני בית המשפט את המלצותיו, גם אם הדבר היה כרוך בשחרור העורר למספר שעות כדי להתייצב לבדיקה בפני הגורמים המטפלים. לחלופין, ואם סבר בית המשפט המחוזי כי שחרורו של העורר ממעצר לצורך טיפול במסגרת פתוחה אינו מהווה חלופת מעצר ראויה, הוא רשאי היה להנחות את שירות המבחן לבדוק גם חלופת מעצר בקהילה סגורה לטיפול בנפגעי סמים. משהדבר לא נעשה, לא נותר לי אלא להחזיר את הדיון לבית משפט קמא, בפניו יניח שרות המבחן תסקיר משלים במועד קרוב ככל שניתן, ובו הוא יחווה את דעתו הן לעניין ההליך הטיפולי המוצע על ידו, וגם ביחס לאפשרות של גמילה בקהילה סגורה. אם לצורך זה יהיה על העורר להגיע לבדיקה באותו מרכז הפועל ברמלה, הוא יוכל לעשות זאת בליווי אדם בוגר, ובכפוף לחתימה על ערבות עצמית וצד ג' בסך 5,000 ₪ כל אחת. מיד בתום הבדיקה על העורר לחזור ישירות למתקן המעצר. לאחר כל אלה מתבקש בית המשפט המחוזי לשוב ולבחון את שאלת המשך מעצרו של העורר.