בש"פ 10693/02 אודי מור נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על ידי בית המשפט השלום בכפר סבא בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור. בערעור שהוגש על ידו התערב בית המשפט ברמת הענישה, וביטל את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער. הערעור על ההרשעה לא נדון לאחר שב"כ המערער קיבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מן הערעור על ההרשעה. פסק הדין בערעור ניתן ביום 29.9.02.

ביום 16.9.02 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה הסבירה כי המבקש לא הצביע על טעם כלשהו לאיחור, והטענה כי היה נתון בהלם מעצם הרשעתו או שנגרם לו נזק רב לחייו האישיים איננה מבוססת. המשיבה גם הדגישה שהמערער מבקש לתקוף ממצאים עובדתיים בהכרעת הדין, הגם שחזר בו מן הערעור בעניין זה בבית המשפט המחוזי.

ברגיל יש להקל על המאחר להגיש ערעור פלילי או בקשת רשות ערעור פלילי. יחד עם זאת, אין להפוך את המועדים גם בגדרם של הליכים פליליים למעין המלצה ממנה ניתן לסטות בשל כל נימוק של מה בכך. גישה כזו עלולה להוביל להתרת הרסן ולשחיקתו של סדר הדין הפלילי.

המבקש לא הצביע על טעם כלשהו המצדיק איחור בהגשת בקשת רשות הערעור, בסיבוב "שלישי" של התדיינות. בית המשפט המחוזי כבר הקל בעונשו של המערער, ועל פני הדברים אין בפי המערער הסבר לחלוף הזמן המצדיק הארכת מועד במקרה זה.

הבקשה נדחית.