בש"פ 10707/03 מדינת ישראל נ. הישאם חמודה

(משיב 1)

בחודש מרץ 2003 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו ולאחר, עדנאן קוסייני, עבירת רצח בכוונת תחילה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נטען, כי במהלך בילוי במועדון בתל-אביב, גמרו המשיב ושותפו אומר להמית את קורבנם, חאדר שאמי ז"ל. בין השניים לקורבנם התפתחה קטטה, במהלכה דקרו את המנוח בשברי בקבוק ובסכין, והם הוסיפו ובעטו בו גם בעת ששכב מדמם על הרצפה. להשלמת התמונה אוסיף, כי על פי גרסת המבקשת, נמלט המשיב מהארץ סמוך לאחר ביצוע הרצח, תחילה עבר לירדן, ואחר כך טס לארצות-הברית, משם הוסגר ביום 25.2.02.

בתחילת חודש יוני 2003 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיב ושותפו עד תום ההליכים, אולם משפטם התנהל בעצלתיים, ופרשת עדיה של התביעה החלה להישמע רק בחודש נובמבר 2003. בשלב זה עשו באי-כוחם של הצדדים מאמץ לייעל את הדיון, כאשר ויתרו על העדתם של עדים רבים, והסתפקו בהגשת מסמכים. חרף זאת, נראה כי עוד יחלפו שבועות לא מעטים עד שיסתיים משפטו של המשיב, מאחר ואף שהמשך הדיון נקבע ליום 13.1.04, נראה כי באותו מועד תסתיים פרשת התביעה בלבד, ויידרשו מועדים נוספים (שטרם נקבעו) לשמיעתה של פרשת ההגנה.

בא כוחו המלומד של המשיב, עורך דין ר' מסאלחה, מלין על התמשכותם של ההליכים. הוא סבור כי אין עוד עילה להוסיף ולהחזיק את שולחו במעצר, הן משום חלוף הזמן והן משום שהתמונה המצטיירת מהראיות שכבר הוגשו היא שחלקו של שולחו בפרשה קטן, ומכל מקום לא היתה לו יד בגרימת מותו של המנוח.

העבירה המיוחסת למשיב היא מן החמורות שבדיני העונשין, ומטבען של פרשיות מסוג זה שלעיתים קרובות הן סבוכות, והזמן הדרוש לבירורן אינו קצר. עם זאת, נראה כי יומנו העמוס של בית משפט קמא, ובמיוחד יומנו של ההרכב הדן בפשעים חמורים, תרמו לכך שההליכים בעניינו של העורר טרם הגיעו לסיומם. ברם, וחרף השיהוי בסיום ההליכים, דעתי היא כי באיזון הכולל של השיקולים לעניין מעצרו של העורר, טרם הגיעה השעה להעדיף את אינטרס היחיד על אינטרס הכלל, הואיל וההנחה בדבר מסוכנות העורר, אשר שימשה עילה למעצרו, מוסיפה להתקיים לפחות עד אשר בית המשפט המוסמך יאמר את דברו. עם זאת, מתבקש בית המשפט המחוזי לעשות מאמץ כדי לסיים את ההליכים בעניינו של העותר במועד מוקדם ככל שניתן, כדי שלא תידרש הארכת מעצר נוספת.

לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרו של משיב 1, הישאם בן סביח חמודה, בתשעים ימים, החל מיום 11.12.03 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 1043/03 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הכול לפי המוקדם.