החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 10734/05 מדינת ישראל נ. עמנואל פלד

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד מתן גזר דיןבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הארך בחלקו את מעצרו של משיב שהורשע בעבירות סחיטה ועושק, בטרם נגזר דינו. נקבע כי לאחר הכרעת הדין אין המשיב נהנה עוד מחזקת החפות, ואין טעם לבחון חלופות מעצר. ההארכה נקבעה לשלושים יום או עד למתן גזר הדין, לפי המוקדם.

העובדות

המשיב הורשע בעבירות סחיטה באיומים, עושק, קבלת דבר במרמה והסגת גבול המקצוע, שבוצעו כלפי מתלוננים רבים באמצעות מכתבי דרישה לתשלום בגין שיחות ארוטיות כביכול. מעצרו הוארך חמש פעמים קודם לכן בעילת מסוכנות. המועד לטיעונים לעונש נקבע ליום 23.11.05.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של נאשם שהורשע ובטרם נגזר דינו, ומה משך ההארכה הראוי?

הלכות

  1. 1

    לאחר הכרעת הדין ובטרם גזר הדין, הנאשם אינו נהנה עוד מחזקת החפות, ולכן אין מקום לבחון חלופות מעצר בשלב זה

    ״לאחר שהכרעת הדין ניתנה ואין המשיב נהנה עוד מחזקת חפות, ולאחר שעילות המעצר נבדקו לא אחת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • גזר דין
  • מסוכנות
  • סחיטה באיומים
  • עושק
  • קבלת דבר במרמה
  • הסגת גבול המקצוע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

10734/05

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

עמנואל פלד

בקשה להארכת מעצר (שישית) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויותאכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת: עו"ד ליאנה בלומנפלד

בשם המשיב: בעצמו

החלטה

א.בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר-הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצר (שישית) של המשיב בארבעים וחמישה ימים החל מיום 25.11.05 או עד למתן פסק-דין בת"פ 1008/04 בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.

ב.(1) המשיב הורשע ביום 14.11.05 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ועניינו סחיטה באיומים, עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במרמה ובנסיבות מחמירות לפי סעיפים 428 רישא, 431(1), ו-415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן בהסגת גבול המקצוע לפי סעיף 96 לחוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961.

(2) על פי כתב האישום בו הורשע המשיב ובו ארבעה פרטי אישום, פעל בתקופה הרלבנטית (בין השנים 2003-1998) כלפי מספר רב של מתלוננים (למעלה ממאה), על-מנת להונות אותם ולגזול את כספם. זאת, על-ידי כך שפנה למתלוננים, אשר את פרטיהם השיג, במכתבי דרישה לשלם חוב, בגין ביצוע כביכול של "שיחות ארוטיות" באמצעות חברה שהקים, ותוך איום כי אם לא ישלמו יפרסם את שמם בקרב מכריהם. פרשיות אחרות היו בהקשרים דומים.

(3) מעצרו של המשיב הוארך לבקשת המדינה עד תום ההליכים. לאחר תשעה חודשים שב בית-משפט זה והאריך את מעצרו של המשיב חמש פעמים נוספות, בהתבסס בעיקר על עילה של מסוכנות מחשש להישנות המעשים ולפגיעה בשלום הציבור ובביטחונו אם ישוחרר.

(4) בבקשה זו להארכת מעצר שישית לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נטען כי ההארכה המבוקשת דרושה על-מנת לאפשר לבית-המשפט קמא לגזור את דינו של המשיב במהלך תקופת מעצרו, וכן נוכח מסוכנות רבה של המשיב. עוד צוין כי למשיב הרשעות קודמות, שבגדרן הוא מרצה החל מיום 9.1.04 עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל, שנגזרו עליו בת"פ 2845/02 בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בגין ביצוע שלל עבירות דומות. נמסר בבקשה, כי מועד לטיעונים לעונש קבוע בשלב זה ליום 23.11.05, לפני תום תקופת המעצר הנוכחית.

(5) בדיון טען המשיב, כי משפטו עוות ודינו עונה, כי לא ניתן לו, חרף בקשות רבות, לקבל ולהציג ראיות שעניינן רשימות שיחות של המתלוננים אשר לשיטתו היו מוכיחות כי השתתפו בשיחות ארוטיות. ועוד, בשל היותו בסטטוס עצור (ולא אסיר על פי גזר הדין הנזכר) אינו זוכה,לטענתו, בזכויות הראויות לו בכלאו.

ג.לאחר העיון איני רואה טעם בבדיקתן של חלופות בשלב זה, לאחר שהכרעת הדין ניתנה ואין המשיב נהנה עוד מחזקת חפות, ולאחר שעילות המעצר נבדקו לא אחת. החלטתי איפוא להיעתר חלקית לבקשה, במובן זה שמעצרו של המשיב יוארך בשלושים יום מיום 25.11.05 או עד למתן גזר הדין בתיקו. הואיל וכאמור נקבע הדיון בגזר הדין בימים הקרובים, הדעת נותנת כי ניתן להביא תיק זה לכלל גמר במהלך תקופה זו.

ניתנה היום, כ' בחשון תשס"ו

(22.11.05).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לאחר הכרעת הדין ובטרם גזר הדין, הנאשם אינו נהנה עוד מחזקת החפות, ולכן אין מקום לבחון חלופות מעצר בשלב זה