בש"פ 10740/05 פלוני נ. מדינת ישראל

א.ערר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט רוזן) מיום 13.11.05 בב"ש 60123/05 להותיר את העורר במעצר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת"פ 1762/05.

ב.(1) ביום 6.10.05 הוגש נגד העורר, קטין בן 15, כתב-אישום בבית-משפט השלום לנוער בתל-אביב-יפו המייחס לו עבירות של החזקת סכין, שיבוש הליכי משפט, תקיפה, איומים, ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית (תנאי שחרור) לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977.

(2) לעורר, על פי תסקיר שירות המבחן לנוער, רקע אישי ואנושי קשה ביותר, חריג בהיבטים שונים. בנסיבות היתה נכונות לשקול חלופת מעצר. שירות המבחן לנוער סבר, והמלצתו נתקבלה על דעת בית המשפט לנוער (השופטת מרשק-מרום), כי המקום המתאים לעורר הוא הקהילה הטיפולית מלכישוע שבגלבוע, אלא שהעורר לא קיבל זאת, והציע חלופה בפיקוח משפחה פלונית במושב. כיוון שבאותו שלב היתה החלופה מגורים מחוץ לבית המשפחה, אף כי בסמוך אליו, נבדקה אפשרות לפיקוח על-ידי אזיקים אלקטרוניים ולא צלחה. לפיכך החליט בית המשפט לנוער ביום 19.10.05 על מעצר עד תום ההליכים, בשל מסוכנות העורר מכוח המיוחס לו ובשל הפרת תנאי שחרור; זאת תוך אפשרות לעיון חוזר בקשר להצעת מלכישוע.

(3) ביום 13.11.05 דחה בית-המשפט המחוזי (השופט רוזן) ערר על ההחלטה, בקבעו כי לא נפל בהחלטת בית-משפט השלום פגם המצדיק התערבות בה. יחד עם זאת, נקבע כי חלופת המעצר שהציע בא כוח העורר בדיון – הפעם בביתם של בני-הזוג סלע גופו בכפר אוריה וללא הגבלת זמן – היא חלופה ראויה, ואם יתמיד הלה בסירובו להשתלב במעון "מלכישוע", ראוי כי בית המשפט לנוער יידרש אליה.

ג.(1) בערר נטען, כי משמצא בית-המשפט המחוזי את חלופת המעצר שהוצעה לפניו ראויה, היה עליו לקבלה. נטען גם כי המלצת שירות המבחן, גילו הצעיר של העורר ונסיבות חייו הקשות תומכים בהעדפת חלופת מעצר על-פני מעצר עד תום ההליכים. עוד נטען, כי מעצר ממושך עלול לדרדר את העורר לעולם של סמים ועבריינות חמורה, וכי בעקבות מעצרו עד כה - כחודשיים - הפנים העורר את מעשיו. נטען כי העורר לא הפר בעבר תנאים של מעצר-בית; כי במקרה הנוכחי לא היתה אלימות פיזית ממשית מצדו; וכי רוב הסתבכויותיו בעבר לא היו קשורות לאירועים אלימים.

(2) בדיון בפני טען בא כוח העורר, שהפניה לבית משפט זה באה כיוון שבית המשפט המחוזי לא קצב תקופה לאפשרות הפניה מחדש לבית המשפט לנוער לשם החלופה המוצעת. כן הטעים, כי המשפחה הנכונה לקבל את העורר פינתה חדר בביתה לשם כך, ותתחייב להודיע לרשויות על כל הפרה, ואילו באשר למלכישוע, אין העורר חש כי בידו לאזור כוחות פיסיים ונפשיים לקיום דרישות המקום, לאחר תקופה קודמת במעון.

(3) בא כוח המדינה לא ראה פער של ממש בין עמדת המדינה לעמדת העורר, אך סבר כי הדרך הנכונה להידרש למשאלותיו היא בפניה לבית המשפט לנוער.

(4) נערכה הפסקה בדיון בה שוחחה עם העורר נציגת שירות המבחן – גב' מרדר, שתיארה בראשית הדיון את התלבטויות השירות (אשר תוארו גם בתסקיר בו עיינתי). כן שוחח עמו האדם הנכון לקלטו בביתו ולפקח עליו.

(5) בעקבות זאת הודיעה נציגת שירות המבחן, כי יש לדעתה מקום לעת הזאת להעברת העורר למעצר בבית המשפחה הנכונה לקלטו, וזאת תוך פיקוח מעצר של שירות המבחן לנוער והמשך הקשר על-ידי שיחות שבועיות, ותוך עמידה בהוראות קצינת המבחן, לשם תכנון העתיד.

(6) בא כוח העורר הודה לשירות המבחן, וציין כי יגויסו כל הכוחות, של הזוג הקולט ושלו יחד עם שירות המבחן, לסייע לעורר.

(7) האיש שהוא ורעייתו מוצעים כחלופת מעצר בביתם ציין, כי העורר שהה עמו תקופת מה בעבר ומילא כל הנחוץ, ורצונו שלו עז לחנוך את העורר ולהעלות על דרך המלך.

(8) העורר הודיע על מחויבותו לשתף פעולה עם כל שתאמר קצינת המבחן.

(9) בא כוח המדינה לא התנגד כי התיק יוחזר לביתה המשפט לנוער, תוך הותרתו של מרחב שיקול הדעת לבית המשפט.

ד.בסופו של יום נראה לי כדלקמן:

(1) כל הנוגעים בדבר מעוניינים כי תופעל חלופת מעצר שמחד גיסא תאפשר לעורר, שרקעו קשה באופן חריג, תהליך שיקומי, ומאידך גיסא תפיג את מסוכנותו. בית המשפט המחוזי סבר כי אם יוברר שאופציית מלכישוע אינה קיימת עתה בשל סירוב העורר תישקל על-ידי בית המשפט לנוער חלופה במושב, שגם בית המשפט לנוער ראה את מציעיה כחיוביים כשלעצמם. לדידי אכן הערכאה הנכונה לשקול את התמונה ולהכריע היא בית המשפט לנוער, שיכריע לאחר שישמע את שירות המבחן לנוער, התביעה והסניגוריה. על פני הדברים, ומבלי לפגוע בשיקול דעתו של בית המשפט לנוער, נראה כחיובי הכיוון המסתמן של מעצר בבית המשפחה במושב (בבית גופו, על פי ההצעה הנוכחית) תוך המשך פיקוחו של שירות המבחן לנוער, וכמובן לרבות התנאים שיוטלו למקרה הפרה.

(2) בא כוח העורר יגיש ללא דיחוי בקשה לבית המשפט לנוער.