בש"פ 10742/05 מדינת ישראל נ. פלוני

א.בקשה להארכת מעצר בתשעים יום, החל מיום 1.12.05 או עד למתן פסק דין בת"פ 40057/05 (להלן: "התיק"), וזאת לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו- 1996.

ב.ביום 1.3.05 הוגש כנגד המשיב כתב אישום בתיק בו נטען כי המשיב נהג לאיים על אשתו (להלן המתלוננת) ש"יחסל אותה", וכן כי נהג להכותה. המשיב אף אסר על המתלוננת לצאת מביתם לבדה, והיה מתלווה אליה כל אימת שיצאה מביתם; כל זאת, עקב חשדו כי המתלוננת מתראה עם גבר אחר. ביום 20.2.05 תקף המשיב באכזריות את המתלוננת ודקרה בסכין אחת עשרה פעמים בחזה, בגבה ובירכה. למשיב יוחסו בכתב האישום עבירות של איומים, תקיפת בת זוג וחבלה בכוונה מחמירה.

ג.(1) במועד הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 31.3.05, לאחר שהתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה על ידי ד"ר אלטמרק (להלן המומחה), לפיה כשיר המשיב לעמוד לדין, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים.

(2) ביום 20.3.05 ביקשה באת כוח המשיב כי תינתן חוות דעת פסיכיאטרית משלימה טרם הקראת כתב האישום, וביום 5.4.05 ביקשה כי המומחה יזומן לעדות בטרם יגיב הנאשם לכתב האישום. עקב בקשות דחייה שונות מטעם המומחה ובאת כוח המשיב נדחתה מספר פעמים שמיעת עדותו של המומחה ליום 6.7.05. בעקבות מכתב מאת סגן הפסיכיאטר המחוזי, החליט בית המשפט המחוזי באותו יום לשלוח את המשיב להסתכלות בתנאי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. בסיבות שונות הקשורות להשלמתה של חוות הדעת הפסיכיאטרית הנוספת, נדחו שוב ושוב מועדי הדיון הקבועים בתיק. לעת הזאת טרם נשמעו הראיות בתיק וטרם הוגשה חוות הדעת המשלימה בעניין כשירותו של המשיב לעמוד לדיון. התיק קבוע לדיון ביום 15.12.05 (עתה נדחה ל-19.12.05) ובית המשפט הבהיר כי "בקשות נוספות לדחייה לא התקבלו".

(3) המבקשת הדגישה בבקשתה את מסוכנותו של המשיב לציבור בכלל ולאשתו בפרט, וכי עלול הוא להימלט מאימת הדין עקב העונש הכבד הצפוי לו. כן טענה המבקשת שהעיכובים הרבים בהליך נובעים מהצורך לבחון את שאלת כשרותו המשפטית של המשיב לעמוד לדין, וכי לאחר פתרונה של שאלה זו, אין צפויים עיכובים נוספים בקידומו של ההליך.

(4) באת כוח המשיב ציינה בדיון, כי ככל שהמדובר במסוכנות ספציפית כלפי המתלוננת ניתן למצוא חלופת מעצר, המדובר באדם ללא עבר פלילי, עולה חדש שאינו דובר עברית (עו"ד דסטה-יסו, המייצגת אף היא, תירגמה). לשיטת ההגנה יש מקום לתסקיר מעצר שישרטט את התמונה הכוללת, מה גם שלמשיב רקע של חבלת ראש באתיופיה (כפי שמסר גם בבדיקה ראשונית על-ידי פסיכיאטר ב- 21.2.05) שגרמה לשינוי אישיותו, ויש מקום לבדיקות מוחיות לשם הפגיעה. נטען כי היו תקלות רבות בדרך, לרבות שכחה ואי תזוזה בהליכים למשך חודשיים; לפיכך משקלה של הזכות לחרות גובר, ויש לפתוח צוהר למי שבמשך 9 חודשים לא נתקיימה הקראה בעניינו.

ד.לאחר העיון נראה לי כי לעת הזאת יש מקום להארכת המעצר בארבעים וחמישה יום מ-1.12.05. הארכה זו תאפשר לבית המשפט המחוזי לסיים את הטיפול בנושא הפסיכיאטרי, שיידון בישיבת 19.12.05. לפי ההכרעה בשאלה זו יוכל בית המשפט המחוזי להידרש גם להמשך. השאלה אם להזמין תסקיר מעצר כרוכה בין השאר בהחלטת בית המשפט לאחר חוות הדעת הפסיכיאטרית המשלימה, ומקומה להידון לעת ההיא. המעצר יוארך איפוא ב-45 יום מיום 1.12.05 כאמור.