בש"פ 10764/03 כאיד חטיב נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים נטען, כי העורר ובת-זוגו גידלו בחצר ביתם בירושלים 50 שתילים של קנבוס, במשקל כולל של למעלה מארבעה ק"ג, וכן החזיקו כמויות זעירות נוספות של סם מאותו סוג. העורר התגונן בטענה שאת הדירה הוא שכר מאחר, וכבר אז היו בה אותם שתילי קנבוס. במצב זה, ומאחר והעורר עצמו משתמש בסמים, הוא הוסיף לגדל את השתילים לצרכיו-שלו. עניין נוסף אשר נטען בכתב האישום הוא שבביתם של העורר ובת-זוגו נמצאו תכשיטים רבים, עליהם יש חשד סביר שהם גנובים.

בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיבה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. ערר שהוגש על כך לבית המשפט המחוזי נדחה.

העורר מלין על ההחלטה לעוצרו, וחוששני שאין בידי להושיעו. על פני הדברים, נראה כי העורר חטא בהחזקתו של סם שלא-לצריכה-עצמית, ובכך בלבד יש כדי להקים נגדו עילת מעצר סטטוטורית. אך לא עניין זה לבדו עומד נגד העורר, אלא גם העובדה שהוא שוהה בישראל שלא כחוק, ואחדים מהתכשיטים שנתפסו בחזקתו זוהו על ידי אדם אשר העסיקו בעבר, כתכשיטים שנגנבו במהלך התפרצות שבוצעה בביתו. בעורר יש אפוא שילוב של מסוכנות לציבור, בעיקר בגין אחזקת הסם, וגם חשש של ממש שהוא עלול להימלט מאימת הדין, ומטעמים אלה אינני סבור כי ערכאות קמא נתפסו לתוצאה שגויה.

הערר נדחה.