פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10773/03
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אברהם מטטוב
בקשה להארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
– מעצרים), התשנ"ו-1996, בת.פ.ח. 1005/02 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
תאריך הישיבה: י"ב בשבט
תשס"ד (4.2.2004)
בשם המבקשת: עו"ד שאול
כהן
בשם המשיב: עו"ד אייל
רחמים
החלטה
כתב האישום בתיק זה הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש דצמבר 2002, ובו נטען כי המשיב תקף את אשתו ודקר אותה במספר מקומות בגופה, ואחת הדקירות, זו שפגעה בליבה, גרמה למותה. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות רצח והחזקת סכין.
אף שהקראת כתב האישום בוצעה בחודש ינואר 2003, התעכבה תחילת שמיעתן של הראיות זמן ניכר. לכך גרמו חילופי סנגורים, בקשות דחייה לצורך לימוד חומר הראיות, והגשתן של חוות דעת פסיכיאטריות, תחילה על ידי המדינה, ומשנמצא כי המשיב כשיר לעמוד לדין, בקשה גם ההגנה לבדוק את המשיב על ידי פסיכיאטר מטעמה. בסופו של דבר, הסתיימה שמיעתן של ראיות המדינה רק בחודש נובמבר 2003, ובזמן שחלף מאז הסתיימה גם פרשת ההגנה, המדינה השמיעה את סיכומיה, ובימים אלה עומדים להיות מוגשים סיכומי ההגנה.
זו בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ויש רגליים לסברה כי ההליכים בתיק זה התמשכו הרבה מעבר לנדרש. אולם, נדמה כי החטא לכך אינו רובץ לפתחם של בית המשפט או גורמי התביעה, אלא לפתחם של אחרים, ובעיקר זה של ההגנה. כך או כך, ההליכים בעניינו של המשיב עומדים בפני סיומם, ובית המשפט אף קבע מועד להקראתה של הכרעת הדין (18.2.2004). בנסיבות אלו, ולאור הסכנה הנשקפת מהמשיב אם יינתן לו להתהלך חופשי, אני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 18.12.03 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1005/02 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכול לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ב בשבט תשס"ד
(4.2.2004).
ש ו פ ט