החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 10773/03 מדינת ישראל נ. אברהם מטטוב

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה שנייה להארכת מעצר מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשה שנייה של המדינה להארכת מעצרו של המשיב בעבירות רצח והחזקת סכין בשישים ותשעים ימים. נקבע כי ההליכים עומדים בפני סיומם ומועד להקראת הכרעת הדין נקבע, ולאור הסכנה הנשקפת מהמשיב. ההתמשכות יוחסה בעיקרה להגנה.

העובדות

המשיב הואשם ברצח אשתו ובהחזקת סכין. תחילת שמיעת הראיות התעכבה בשל חילופי סנגורים, בקשות דחייה וחוות דעת פסיכיאטריות. שמיעת ראיות המדינה הסתיימה בנובמבר 2003 והמדינה השמיעה סיכומים, וסיכומי ההגנה טרם הוגשו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בשנית מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי בנסיבות שבהן התמשכו ההליכים בתיק?

הלכות

  1. 1

    הארכת מעצר נעשית כאשר ההליכים עומדים בפני סיומם והסכנה הנשקפת מהנאשם מצדיקה את המשך מעצרו, גם כשהתמשכות ההליכים אינה מיוחסת לבית המשפט או לתביעה

    ״ההליכים בעניינו של המשיב עומדים בפני סיומם, ובית המשפט אף קבע מועד להקראתה של הכרעת הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • הכרעת הדין
  • סיכומי ההגנה
  • רצח
  • החזקת סכין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

10773/03

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

אברהם מטטוב

בקשה להארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה

– מעצרים), התשנ"ו-1996, בת.פ.ח. 1005/02 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

תאריך הישיבה: י"ב בשבט

תשס"ד (4.2.2004)

בשם המבקשת: עו"ד שאול

כהן

בשם המשיב: עו"ד אייל

רחמים

החלטה

כתב האישום בתיק זה הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש דצמבר 2002, ובו נטען כי המשיב תקף את אשתו ודקר אותה במספר מקומות בגופה, ואחת הדקירות, זו שפגעה בליבה, גרמה למותה. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות רצח והחזקת סכין.

אף שהקראת כתב האישום בוצעה בחודש ינואר 2003, התעכבה תחילת שמיעתן של הראיות זמן ניכר. לכך גרמו חילופי סנגורים, בקשות דחייה לצורך לימוד חומר הראיות, והגשתן של חוות דעת פסיכיאטריות, תחילה על ידי המדינה, ומשנמצא כי המשיב כשיר לעמוד לדין, בקשה גם ההגנה לבדוק את המשיב על ידי פסיכיאטר מטעמה. בסופו של דבר, הסתיימה שמיעתן של ראיות המדינה רק בחודש נובמבר 2003, ובזמן שחלף מאז הסתיימה גם פרשת ההגנה, המדינה השמיעה את סיכומיה, ובימים אלה עומדים להיות מוגשים סיכומי ההגנה.

זו בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ויש רגליים לסברה כי ההליכים בתיק זה התמשכו הרבה מעבר לנדרש. אולם, נדמה כי החטא לכך אינו רובץ לפתחם של בית המשפט או גורמי התביעה, אלא לפתחם של אחרים, ובעיקר זה של ההגנה. כך או כך, ההליכים בעניינו של המשיב עומדים בפני סיומם, ובית המשפט אף קבע מועד להקראתה של הכרעת הדין (18.2.2004). בנסיבות אלו, ולאור הסכנה הנשקפת מהמשיב אם יינתן לו להתהלך חופשי, אני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 18.12.03 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1005/02 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכול לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ב בשבט תשס"ד

(4.2.2004).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מעצר נעשית כאשר ההליכים עומדים בפני סיומם והסכנה הנשקפת מהנאשם מצדיקה את המשך מעצרו, גם כשהתמשכות ההליכים אינה מיוחסת לבית המשפט או לתביעה