פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10778/02
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אלון ממני
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: י"ט בטבת
תשס"ג (24.12.02)
בשם המבקשת: עו"ד נ'
גרנות
בשם המשיב: עו"ד ז'
ברזילי
החלטה
המשיב עומד לדין בשל מסכת ארוכה של עבירות מין ועבירות אלימות שלפי הנטען בוצעו על-ידו כלפי מי שהיתה בת-זוגו. בנוסף מיוחסות לו עבירות של היזק בזדון, כליאת-שווא, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות.
כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 3.1.02. בעקבות הגשתו נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המאשימה והורה לעצור את המשיב עד לתום בירור משפטו. המשיב ערר על החלטה זו, ועררו נדחה. כן נדחו שתי בקשות שהוגשו מטעמו לעיון חוזר בצדקת מעצרו, וכן ערר שהגיש על אחת מן ההחלטות. משלא נסתיים בירור המשפט תוך תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום, נעתר בית-משפט זה לבקשת המדינה והאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. לקראת תום התקופה המוארכת הגישה המדינה את הבקשה שלפניי, להארכת מעצרו של המשיב בעוד תשעים ימים.
מן הנתונים המצויים לפניי עולה, כי לאחרונה הסתיימה שמיעת הראיות במשפט ולצדדים נקצבו מועדים להגשת סיכומי טענותיהם: על-פי לוח הזמנים שנקבע אמורה התביעה להגיש את סיכומיה במהלך שבוע זה, ואילו סיכומי הסניגורים עתידים להיות מוגשים לקראת סוף החודש הבא. ניתן, אפוא, להניח כי משפטו של המשיב עשוי להסתיים במתן פסק-דין לפני תום תקופת המעצר המבוקשת.
הסניגור, המתנגד לבקשה, מייחס את עיכוב מהלכו של המשפט לתקלה שאירעה במהלך חקירתה הנגדית של המתלוננת. מסתבר כי בשל שיבוש בציוד ההקלטה שנועד לרישום הפרוטוקול, לא תועדו חלקים מעדותה, ובית המשפט הורה להחזיר את המתלוננת לדוכן העדים להשלמת החקירה. יש, כמובן, להצטער על התקלה, והייתי נכון לקבל כי היא גרמה להתארכות נוספת ומיותרת של ההליך. עם זאת, אינני רואה יסוד לפקפק בצדקת בקשתה של המדינה להארכת מעצרו של המשיב.
המעשים שבעטיים עומד המשיב לדין מעידים, בעליל, על מסוכנותו הרבה. בשל כך, ועקב הצורך להגן על המתלוננת מפניו, הורה בית המשפט, מלכתחילה, על מעצרו, ועל יסוד אותם שיקולים החליט בית המשפט – בתום תשעת החודשים הראשונים – להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים. טענות הסניגור לא שכנעוני, כי מסוכנותו של המשיב פחתה וכי הצורך להגן על המתלוננת מפניו התמעט.
הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים שמניינם מיום 31.12.02 או עד למתן פסק דין במשפטו (בת"פ 1003/02 של בית משפט המחוזי בתל-אביב-יפו), לפי המוקדם מבין המועדים.
ניתנה היום, כ"א בטבת תשס"ג (26.12.02).
ש ו פ ט