בש"פ 10810/05 שאול כהן נ. מדינת ישראל

א.ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת דברת) מיום 10.11.05 בב"ש 21659/05, בגדרה נדחה ערר שהגיש העורר על החלטת בית-משפט השלום בבאר-שבע (השופטת בית-אור) מיום 11.10.05 בב"ש 7868/05 לעצור את העורר עד תום ההליכים בת"פ 4312/05.

ב.ביום 11.9.05 הוגש נגד העורר כתב-אישום בבית-משפט השלום בבאר-שבע, המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטרים ואיומים לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977. בכתב האישום הואשמה גם אמו בתקיפת שוטרים ובאיומים.

לפי הנטען בכתב-האישום, בערב 6.9.05 איים העורר על אחר לבל יבנה גדר סביב ביתו, באמרו לו "אם תבנה את הגדר לא יהיה טוב לך ולבית שלך". ביום 7.9.05 איים על אחר שבא לעכבו לחקירה, באומרו כי יחתכהו בפניו, ולאחר-מכן, בתחנת המשטרה, היכהו באגרוף בראשו וחבלו. כן השתולל העורר בתחנה, כנטען, והתנגד למעצרו. בערב 10.9.05 הפר העורר פעמיים הוראה חוקית של בית-משפט השלום שניתנה ביום 8.9.05 ב-מ 3101/05 ושאושרה בבית המשפט המחוזי, לפיה היה עליו להימצא במעצר בית מלא למשך ארבע יממות החל מיום 8.9.05, וזאת בכך שנמצא מחוץ לביתו וללא ליווי הערב, כנטען.

ג.עם הגשת כתב-האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. ביום 11.10.05 הורה בית-משפט השלום בב"ש 7868/05 על מעצר המשיב עד תום ההליכים, בקבעו כי קיימות נגדו ראיות לכאורה, וכן קיימת נגדו עילת מעצר של מסוכנות, נוכח העבירות המיוחסות לו ונוכח עבירות קודמות המיוחסות לו, לרבות עבירות אלימות, בכתבי אישום תלויים ועומדים. עוד נטען כי חלופת המעצר המוצעת בפיקוח אחיו אינה מתאימה לגופה ובהתאם להמלצת שירות המבחן.

ביום 10.11.05 דחה בית-המשפט המחוזי (השופטת דברת) בב"ש 21659/05 ערר שהגיש העורר על ההחלטה, בקבעו כי קמה נגד העורר עילת מעצר בגין מסוכנות שאינה ניתנת לאיון באמצעות חלופת המעצר המוצעת. עוד נקבע כי אין הדלת נסגרת בפני העורר להציע חלופת מעצר אחרת שתיבחן על-ידי שירות המבחן.

ד.(1) בערר נטען, כי אין עילת מעצר בגין העבירות המיוחסות לעורר לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996, ולכן אין מקום לחלופת-מעצר ויש לשחררו בערבות רגילה. עוד נטען, כי לא נבחנה כל צרכה חלופת-מעצר שהוצעה. בא-כוח העורר העלה הצעה לחלופת מעצר שהיא מעצר בית לילי בבית הוריו של העורר, תוך יציאה לעבודה.

(2) בדיון טען בא כוחו המלומד של העורר, כי שולחו מכחיש את הפרתה של ההוראה החוקית, וכי בעניין חלופות הוערמו קשיים מלאכותיים.

(3) בא כוח המדינה מסר, כי יש נכונות לבחינתה של חלופה אחרת, אך לדידו אין ספק במסוכנותו של העורר, ששלושה כתבי אישום כאמור תלויים ועומדים נגדו, שאחד מהם עניינו תקיפת אביו ואיומים על אביו ועל שוטרים, האחר עניינו פריצה, גניבת רכב והעלבת עובד ציבור, והשלישי החזקת סכין.

(4) תסקיר המעצר מיום 2.10.05 אינו חיובי, מבחינת ההתרשמות כלפי דפוסי התנהגותו של העורר והיעדר קבלתה של אחריות ונכונות לטיפול. נשקלה חלופה, אך זו שהוצעה – אחיו – לא הוכרה כראויה ושירות המבחן לא המליץ על שחרור. כדברי בית המשפט המחוזי, בערר על החלטתו של בית משפט השלום, ההפרה עצמה "מצביעה על דפוס התנהגות של אין מורא מפני החוק והעורר יעשה כל שיחפוץ", ועם זאת ציין בית המשפט, כי בית משפט השלום לא סגר הדלת בפני העורר והציע חלופת מעצר אחרת שתיבחן על-ידי שירות המבחן".

ה.בשקלול, עם כל מאמציו של בא כוח העורר, לא ראיתי מקום לקבלת הערר. לכאורה המיט העורר על עצמו את מצבו הנוכחי בדרכי ההתנהגות העולות לכאורה מתיק זה ומן התמונה שמשרטט שירות המבחן, נוסף לכתבי האישום התלויים ועומדים, שאמנם אינם הרשעות אך עולה מהם, במישור הראיות המינהליות, תמונה לא טובה התואמת את התמונה הכוללת. אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות שניתנו. עלי לחזור ולהטעים, כפי שעשו שני בתי המשפט הקודמים, כי הדלת לא נסגרה בפני העורר להציע חלופות נוספות השונות מאלה שלא נתקבלו, קרי, האח והאם. אם יעשה כן, תיבדק ההצעה בהקדם. אחתום את דברי, אף שאנו בהליך מעצר, באמירה באוזני העורר עצמו, כי בגילו הצעיר בידו לתקן את התנהגותו במבט צופה פני עתיד, הן בקשר להליך הנוכחי והן מעבר לו.