בש"פ 10848/08מדינת ישראל נ. משה נעים

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 30.12.2008 או עד מתן פסק דין בת.פ. 295/08 בבית משפט השלום בקריות, לפי המוקדם.

העובדות

1.

ביום 30.3.2008 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1997.

2.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 22.3.2008 בסמוך לשעה 03:00, במועדון הלילה "ווינגס" שבצומת הצ'ק פוינט בחיפה (להלן - המועדון ), איים המשיב על המתלוננת כי יפגע בה, וזאת לאחר שלא נענתה לחיזוריו. בהמשך הטיח המשיב בעוצמה רבה כוס בפניה של המתלוננת. מעוצמת המכה בפני המתלוננת התנפצה הכוס, ולאחר מכן המשיך המשיב להכות בפניה של המתלוננת באמצעות שבר הכוס.

למתלוננת נגרמו חבלות חמורות המתבטאות בשטפי דם וסימני חבלה באזור העיניים, שטפי דם בארובות העיניים ושני חתכים בפניה. כתוצאה מהמכה היא איבדה את הכרתה ופונתה לקבלת טיפול בבית החולים.

משניסה המשיב להימלט מהמועדון, רדף אחריו מר מחמד קשקוש שבאותו לילה עבד כמאבטח במועדון (להלן - המאבטח ). המשיב תפס חפץ קשיח בידו והכה באמצעותו בידו הימנית של המאבטח עד שנגרם סדק באגודלו של המאבטח.

הליכים קודמים

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 2.4.2008 הורה בית משפט השלום בקריות על מינוי סנגור למשיב וכן דחה את בקשתו להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו. ביום 9.4.2008 הורה בית משפט השלום (כבוד השופטת א' קנטור ) כי המשיב ייוותר במעצר עד תום ההליכים וזאת נוכח מסקנתו כי קיימות ראיות לכאורה לפיהן המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו ולנוכח עברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעות בעבירות רכוש, סמים, נשיאת סכין שלא כדין ואלימות.

4.

המשיב ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 15.4.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל ) את הערר, תוך שהוא סומך את ידיו על החלטתו ונימוקיו של בית משפט השלום. ביום 29.6.2008 דחה בית משפט זה (כבוד השופט א' לוי ) ערר שהגיש המשיב, בציינו כי המשיב הינו "אדם נטול רסן, בו גלומה סכנה של ממש לציבור" והורה כי המשיב ימשיך לשהות במעצר עד לתום ההליכים נגדו. כעת, משחלפו תשעה חודשים מאז נפתח משפטו של המשיב, מבקשת המבקשת להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים.

5.

לטענת המבקשת עד כה התקיימו שלושה דיוני הוכחות, בחודש ספטמבר 2008, לאחר שמספר דיונים נדחו, תחילה לצורך מתן מענה לכתב האישום, לאחר מכן נדחה דיון מכיוון שהמותב שנקבע הוא אותו מותב שדן במעצרו של המשיב, ובנוסף דיון אחד נדחה לצורך קיום מגעים בין הצדדים ואחר נוכח העומס שהיה מוטל על ההרכב שדן בתיק. בינתיים נשמעו שני העדים המרכזיים - המאבטח והמתלוננת, שחקירתה הנגדית טרם הסתיימה והמשכה קבוע ליום 5.1.2009.

טענות המבקשת

6.

לטענת המבקשת, באמצעות באת כוחה עו"ד ד' כהן-ויליאמס, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום. שלוש ערכאות נדרשו לשאלת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וכולן קבעו כי מעשי המשיב מחייבים את מעצרו עקב המסוכנות הגלומה בו. המבקשת מוסיפה כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי הכולל ארבע עשרה הרשעות קודמות בגין עבירות של אלימות, סמים, רכוש, החזקת סכין והחזקת נשק.

7.

לבסוף טוענת המבקשת כי חרף העובדה שהקצב בו התקדם המשפט אינו משביע רצון, יש להאריך את מעצרו של המשיב וזאת לנוכח מסוכנותו הרבה. עו"ד כהן-ויליאמס הוסיפה כי המבקשת מעוניינת שייקבעו מועדים דחופים נוספים לשמיעת התיק וכי תקוותה היא שניתן יהיה לסיים את שמיעת התיק במהלך הארכת המעצר המבוקשת.

טענות המשיב

8.

בא כוח המשיב, עו"ד י' אביטן, טען כי להערכתו המשפט אינו צפוי להסתיים במהלך תקופת הארכת המעצר הנוכחית. כתב האישום המתוקן כולל עשרים ושניים עדי תביעה. חקירתה הנגדית של המתלוננת טרם הסתיימה ובנוסף בית המשפט נעתר לבקשת הסנגוריה לזמן פעם נוספת לעדות את המאבטח, לטענתו לאור מחדלי התביעה (שאין זה המקום לפרטם). כלומר, למעשה טרם הסתיימה שמיעתו של עד תביעה אחד. עוד טען בא כוח המשיב כי בשל העומס המוטל על בית משפט השלום לא הייתה אף ישיבה שארכה יותר משעתיים וחצי וישיבה אחת בוטלה כליל.

9.

עו"ד אביטן הוסיף כי הראיות נגד המשיב חלשות ביותר, בציינו כי בין היתר דחה בית המשפט קמא את בקשת המאשימה להגיש קלטת שהייתה אמורה לשמש ראייה מרכזית במשפט, וכמו כן לא נערך מסדר זיהוי "חי" למתלוננת אלא רק "מסדר תמונות" ולכן זיהוי המתלוננת את המשיב פגום. בנוסף העלה הסנגור את הסברה כי הסדק באגודלו של המאבטח נגרם דווקא מהמכות הנמרצות שהמאבטח הכה את המשיב ולא להיפך. אשר למסוכנותו של המשיב טען עו"ד אביטן כי הרשעתו האחרונה של המשיב היא מלפני תשע שנים והמקרה נשוא כתב האישום הוא מקרה חד פעמי שלא קדם לו תכנון כלשהו.

10.

לבסוף טען עו"ד אביטן כי במשך תשעה חודשים כמעט ולא התקדם משפטו של המשיב. בנסיבות אלה, לדבריו, יש ליתן משקל לחזקת החפות ולזכותו של המשיב לנהל את משפטו כשהוא אינו מאחורי סורג ובריח.

דיון והכרעה

11.

סעיף 61 לחוק המעצרים קובע את הכלל לפיו נאשם שנמצא במעצר במשך תשעה חודשים ומשפטו לא הסתיים ישוחרר מן המעצר. החריג לכלל נקבע בסעיף 62 לחוק המעצרים ולפיו שופט בית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר מעת לעת לתקופה שלא תעלה על תשעים ימים. דיו רב נשפך על העומס הרב בו מצויים בתי המשפט אשר פעמים רבות מביא להתמשכות משפטם של נאשמים גם כאשר אין מדובר בתיקים מסובכים ורחבי היקף [ראו למשל: בש"פ 5077/08

מדינת ישראל נ' אמה (לא פורסם, 12.6.2008); בש"פ 5434/08 מדינת ישראל נ' בוגוסלבסקי (לא פורסם, 30.6.2008), סעיף 4 להחלטה והאסמכתאות הנזכרות שם]. המקרה שלפנינו הוא דוגמא נוספת לכך שגם כאשר אין מדובר בתיק סבוך במיוחד, מתמשך משפטו של המשיב מעבר לתשעה חודשים ולמעשה מצויים אנו רק בתחילת שמיעת פרשת התביעה.

12.

כיום קבועה ישיבת הוכחות אחת בלבד, להמשך חקירתה הנגדית של המתלוננת, כשבמסגרת פרשת התביעה צפויים להעיד כעשרים עדים נוספים. מצב דברים זה, כפי שהסכימה גם באת כוח המבקשת, כלל אינו משביע רצון. הקושי בהתמשכות משפטו של המשיב מתעצם עוד יותר נוכח העובדה שהמשיב נמצא במעצר תקופה ממושכת, וכל זאת כאשר עומדת לו חזקת החפות.

13.

אל מול הקושי שבפגיעה בחירותו של המשיב, ניצב האינטרס הציבורי לפיו נאשמים שגלומה בהם מסוכנות לציבור - מסוכנות אשר נלמדת מהמעשים המיוחסים להם ואשר קיומם הוכח ברמה הלכאורית, כמו גם מנסיבות אחרות כגון עברם הפלילי וכיו"ב - יישארו מאחורי סורג ובריח או שמסוכנותם תאויין בדרך אחרת. במקרה דנן, כפי שכבר נקבע על ידי בית משפט זה, מעשיו של המשיב בשילוב עם עברו הפלילי מקימים חזקת מסוכנות ובמילותיו של כבוד השופט א' לוי "אין מנוס מן המסקנה כי בפנינו אדם נטול רסן, בו גלומה סכנה של ממש לציבור... ונראה כי תרופתה של הסכנה הנשקפת מהעורר היא במעצר מאחורי סורג ובריח בלבד".

14.

אין חולק כי כאשר חולפת תקופת המעצר הקבועה בסעיף 61 לחוק המעצרים משתנה נקודת האיזון ומשקלה של זכות הנאשם לחירות גובר. יחד עם זאת, לא בכל מקרה יש מקום להורות על שחרור הנאשם והדבר תלוי בנסיבות כל מקרה לגופו. בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי חומרת המעשים אשר מלמדת על מסוכנותו הרבה של המשיב, כמו גם עברו הפלילי העשיר, הכולל בין היתר הרשעות בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, נשיאת סכין למטרה לא כשרה, איומים ועוד, מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה להארכת מעצרו של המשיב. כמו כן יש לקוות כי בית משפט השלום יקבע מועדים נוספים לשמיעת ההוכחות בתיק זה כבר בחודשים הקרובים, אם יתבקש לעשות כן על ידי הצדדים, כך שהמשפט יתקדם במהלך תקופת הארכת המעצר הנוכחית.

15.

נוכח האמור לעיל, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 30.12.2008 או עד מתן פסק דין בת.פ. 295/08 בבית משפט השלום בקריות, לפי המוקדם.

ניתנה יום, ד' בטבת תשס"ט (31.12.08).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08108480_W02.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il