פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10981/03
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
סיטווטא מתיקו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 11.12.03, בתיק ב"ש
93273/03, שניתנה על ידי כבוד השופט כ' חאלד
תאריך הישיבה: כ"ו בכסלו
תשס"ד (21.12.2003)
בשם העורר: עו"ד רצון
דרחי
בשם המשיבה: עו"ד ג'ני
גינזבורג
החלטה
בכתב אישום שהוגש נגד העורר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי בשעות הלילה של יום 10.8.03, תקף העורר את אשתו, תוך שהוא חובט באגרופיו בכל חלקי גופה, ואוחז בצווארה כשהוא לוחץ עליו בתנועת חניקה. שכניהם של בני הזוג ביקשו להתערב כדי לחלץ את המתלוננת מידי העורר, אולם הוא סירב לפתוח להם את דלת הדירה. בשלב זה ניסתה בתה של המתלוננת, קטינה בת 12, לפתוח את הדלת, אך העורר דחף אותה ומנע זאת ממנה. מעשיו של העורר גרמו לאשתו חבלות שונות, ועקב כך יוחסו לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת בן זוג, ניסיון לתקיפה ותקיפת קטין.
בתאריך 26.8.03 החליט בית משפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים, וביום 7.12.03 הודה העורר בעובדותיו של כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות שיוחסו לו. הדיון נדחה לצורך שמיעת טיעוניהם של הצדדים לעונש והכנתו של תסקיר מבחן, ובשלב זה עתר העורר לשחרורו בערובה. משנדחתה בקשה זו הוגש הערר שבפני.
אינני סבור כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי המחייבת את התערבותי. הודאתו של העורר בעובדות החמורות שיוחסו לו, שוללת ממנו את חזקת חפותו, אך לא זאת בלבד, הואיל ואותן עובדות גם מעידות על הסכנה הרבה הטמונה בעורר כלפי אשתו. מסקנה זו מצאה ביטוי גם בתסקירו של שירות המבחן, ובמצב זה כאשר סיום המשפט קרוב, אינני סבור כי נוצרו התנאים לשחרור העורר, אדרבא, שחרור שכזה משמעו הנחת הסכנה הנשקפת מהעורר לפתחה של המתלוננת, ולכך אינני מוכן לתת את ידי.
הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ו בכסלו תשס"ד
(21.12.2003).
ש ו פ ט