בש"פ 1103-24 בש"פ 1103-24

לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 1.2.2024 בעמ"ת 56906-01-24 בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה באשדוד (השופטת ה' אזולאי אדרי) מיום 21.1.2024 במ"ת 7346-01-24 בה הורה על מעצר המבקש עד החלטה אחרת, ועל קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו.

הלכה למעשה, הבקשה נסובה על "מעצר ביניים" שכן טרם התקבלה החלטה בעניין מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו, והוא הופנה לקבלת תסקיר מעצר. אין מקום אפוא לטענת המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהפעילו את אמת מידה הרלוונטית להחלטת ביניים מסוג זה. כמו כן, משמעות הדבר היא כי על הבקשה שלפנַי חלות לא רק אמות המידה המחמירות החלות על בקשת רשות לערור "בגלגול שלישי"; אלא אמת מידה מצמצמת נוספת בשל כך שמדובר בהחלטת ביניים בלבד (וראו למשל: בש"פ 547/19 אבו עסא נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (24.1.2019); בש"פ 611/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (27.1.2023)).

בהתחשב באמור, נסיבות המקרה רחוקות עד מאוד מלהצדיק מתן רשות לערור. הבקשה נטועה בנסיבות הספציפיות של המקרה ומתמקדת כל כולה בהשגותיו הקונקרטיות של המבקש על הקביעה כי הפר את תנאי מעצר הבית שהושת עליו, טענות שגם נדחו על ידי בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי גם דחה בצדק את טענות המבקש כי מדובר במעצר בלתי חוקי. למעלה מן הצורך יצוין כי בנסיבות העניין, וביניהן שמדובר במי שעברו התעבורתי מכביד; אשר לכאורה עבר עבירה חמורה של נהיגה בזמן פסילה; ושנעצר כאשר הפר לכאורה את תנאי מעצר הבית שהושתו עליו – הרי שהחלטת בית משפט השלום להורות על קבלת תסקיר בעניינו כלל אינה מחמירה עמו, בלשון המעטה.

הבקשה נדחית.