בש"פ 11075/03 מדינת ישראל נ. מחמד מצרי

בהליך זה ביקשה המדינה את הארכת מעצרם של שלושת המשיבים מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996. באי-כוח המשיבים 1 ו-2 נתנו הסכמתם להארכת המעצר, ומעצרם הוארך ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בתיק המתנהל נגדם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם. החלטה זו מתייחסת, אפוא, לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב 3 בלבד.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, במסגרתו הואשמו בשלושה אישומים נפרדים, האחד בגין נסיון להחדיר מכונית תופת לשם ביצוע פיגוע בישראל והשניים האחרים בגין זריקת בקבוקי תבערה לעבר מכוניות. במסגרת האישום הראשון הואשמו המשיבים 1 ו-2 בעבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, עבירה לפי סעיף 92 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של סיוע לאויב במלחמה, עבירה לפי סעיף 99 לחוק; עבירה של מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק. על-פי האמור בכתב האישום קשרו משיבים 1 ו-2, יחד עם שני פעילי ארגון הג'יהאד האסלאמי, להחדיר מכונית תופת לישראל. בהוראת שני הפעילים, רכש המשיב 1 פריטים ומוצרים שונים בכסף שנתנו לו, וביצע מספר פעולות לשם הכנת מטען חבלה. המשיב 2, הסכים לסייע למשיב 1 לאתר מקום בישראל אשר בו יבוצע הפיגוע, תוך הסבת נזקים חמורים ככל האפשר, והסיע את המשיב 1 למספר מקומות על-מנת לבחון את התאמתם לביצוע הפיגוע המתוכנן. על-פי האמור בכתב אישום, ביום 9.3.03 פנה המשיב 1 אל המשיב 3 וסיפר לו אודות הפיגוע המתוכנן, וביקש ממנו לאתר דירה בה יוסתר המחבל ומעבדת החבלה, והלה השיב כי הוא יבדוק את העניין. יומיים לאחר מכן, נעצר המשיב 1 על-ידי כוחות הבטחון. בגין חלקו האמור, הואשם המשיב 3 בעבירה של חיפוי על עבירה, לפי סעיף 95 לחוק.

כאמור, המשיבים הואשמו גם בגין שתי פרשות של זריקת בקבוקי תבערה, אשר המשיב 3 היה שותף רק לפרשה אחת מתוכן, והואשם בגינה בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק, ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1). על-פי האמור באישום זה, השליכו המשיבים בקבוקי תבערה לעבר מכונית בנתיב תחבורה. בקבוק תבערה אחד ניצת בסמוך לחלקה האחורי של מכונית, אולם לא נגרם נזק. על-פי האמור בכתב האישום, המשיב 3 שימש במסגרת הארוע תצפיתן אשר הודיע למשיב 1 ו-2, אשר זרקו את בקבוקי התבערה, כי מתקרב רכב ישראלי.

בד בבד עם הגשת כתב האישום נגדם, ביקשה המדינה את מעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים. באי-כוח המשיבים 1 ו-2 הסכימו למעצר, ובעניינו של המשיב 3 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי (השופט צ' גורפינקל), אשר החליט לעצרו עד תום ההליכים. בהחלטת המעצר נקבע כי הגם שחלקו של המשיב 3 בעבירות קטן יותר מחלקם של שני המשיבים האחרים, עדיין קמה נגדו עילת מעצר. בית המשפט קבע כי חיפוי וסיוע לעבירות מסוג זה מעידות על מסוכנותו של המשיב אשר אינה מאפשרת את שחרורו לחלופת מעצר.

לאחר שחלפו תשעה חודשים מאז מעצרם של השלושה בהם טרם החלה פרשת התביעה במשפטם, מבקשת המדינה להאריך את מעצרם ב-90 ימים נוספים. כאמור, באי-כוח המשיבים 1 ו-2 נתנו הסכמתם לבקשה, והדיון בפניי התקיים רק ביחס למשיב 3. בא-כוח המדינה הדגיש את חומרתם של המעשים בגינם מואשם המשיב 3, וטען כי הם מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת לציבור ממנו. בא-כוח המדינה ציין כי בתקופת ההארכה המבוקשת נקבעו שלושה מועדים לדיון בפני בית המשפט המחוזי. מנגד, טענה באת-כוח המשיב כי בשל חלקו הקטן בביצוע העבירות, ובשל הזמן שחלף מבלי שהוחל בשמיעת הראיות בתיק, יש לשחרר את מרשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשת המדינה. אכן, חלקו של המשיב 3 במעשים הוא קטן מחלקם של חבריו ואף קשה להשלים עם כך שמשפטם של המשיבים טרם החל להתברר. עם זאת, מעשיו של המשיב 3 כשלעצמם מעידים על מסוכנותו. מדובר בצעיר ישראלי אשר לכאורה נתן ידו להשלכת בקבוקי תבערה על רכב נוסע וסיכן בכך חיי אדם. לפיכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב 3 ב-90 ימים החל מיום 1.1.04, או עד למתן פסק דין בת"פ 1056/03, לפי המוקדם.

בשולי הדברים אעיר כי בתקופת הארכה זו, יש לעשות כל מאמץ לסיים את ההליך כנגד המשיב 3, וראוי לשקול אם ניתן לעשות כן גם אם לא יסתיימו ההליכים כנגד המשיבים 1 ו-2, אשר משפטם עלול להתארך.