בש"פ 11080/02 מדינת ישראל נ. חוזה בן חוזה אויקו

1.לפניי בקשה שנייה מטעם המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.ביום 7.1.02 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום נגד המשיב, המהווה חלק מסדרה של כתבי אישום בפרשה ענפה של הברחת סמים ברחבי העולם. כתב האישום כולל שני אישומים שבכל אחד מהם מיוחסות למשיב עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, ייצוא וסחר בסמים, וקשירת קשר לסחר וייצוא סמים. עפ"י העובדות המפורטות באישום הראשון, פנו מספר עבריינים אל המשיב בבית קפה בנתניה, והציעו לו לשמש בלדר לשם העברת כדורי M.D.M.A מהולנד לארצות הברית. המשיב הסכים לבצע את השליחות תמורת סכום של 8,000 דולר. בתחילת חודש אוקטובר 2001 יצא המשיב להולנד, שם המתינו לו שניים מאותם עבריינים, והסיעו אותו למקום שבו שהה עד צאתו מהולנד. באותו ערב הגיעו השניים לחדרו, ומסרו לידיו מזוודה שהכילה כמאה אלף כדורי M.D.M.A שהוטמנו בתוך בובות ובתוך צעצועים, וכרטיס טיסה לארצות הברית. המשיב טס לארצות הברית, ובשדה התעופה בניו יורק העביר את המזוודה לאישה שמסרה לו 8,000 דולר.

עפ"י המתואר באישום השני, כעבור כשלושה שבועות הסכים המשיב לבצע שוב העברת סמים בנסיבות דומות. בהגיעו לניו-יורק העביר המשיב את המזוודה לאדם שפגש בכתובת שנמסרה לו מבעוד מועד, וקיבל ממנו 8,000 דולר. כאמור, למשיב מיוחסות עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, ייצוא וסחר בסמים, וקשירת קשר לסחר וייצוא סמים.

3.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וביום 10.3.02 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב. בית המשפט ציין כי גרסתו של המשיב, לפיה לא ידע כי המזוודות מכילות סמים, הינה תמוהה לאור מכלול הנסיבות והראיות שבתיק. בהתחשב באופי העבירות קמה חזקת המסוכנות הקבועה בחוק, אשר מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר על פרשה של סחר והפצה של סמים. בית המשפט ציין כי המשיב נמצא במעצר גם למטרות הגנה, מחשש שייפגע על ידי אחרים.

4.משחלפו תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, פנתה המדינה לבית משפט זה בבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים. בבקשתה פרטה המדינה את השתלשלות העניינים עד לאותה עת. מדברי המדינה עולה כי ישיבת ההקראה התקיימה ביום 7.1.02 אך באת כוחו של המשיב ביקשה לדחות את שמיעת ההוכחות בשל חומר החקירה הרב. גם מועדי ישיבות ההוכחות שנקבעו התבטלו בשל חוסר בהירות בכל הקשור לייצוגו של המשיב. כעבור כשמונה חודשים, ביום 2.9.02, סירבה באת כוח המשיב להמשיך ולייצגו. משהוברר כי גם אפשרות שלפיה ייצג אותו סניגור אחר אינה עומדת על הפרק בשל חילוקי דעות בנוגע לקו ההגנה שאותו יש לנקוט, הסביר בית המשפט למשיב את חלופות הייצוג שעומדות בפניו. לאור זאת ביקש המשיב שימונה לו סניגור חדש מטעם הסניגוריה הציבורית, ואף הסכים להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. ביום 2.10.02 האריך בית משפט זה את מעצרו.

5.כעת, בחלוף תשעים הימים הנוספים, מבקשת המדינה להאריך שנית את מעצרו של המשיב. לדברי המדינה, מאז ההחלטה הקודמת התקיימו מספר ישיבות: ביום 13.10.02 נטענה טענה מקדמית של העדר עילה, ולבקשת באות-כוח המשיב לא נשמעו עדויות. לבקשתן אף הוארך המועד להגשת הטיעונים בדבר הטענה המקדמית עד ליום 31.10.02. במהלך חודש נובמבר 2002 התקיימו שלוש ישיבות הוכחות, וביום 11.12.02 טענו הצדדים את טענותיהם בכל הנוגע לטענה המקדמית. בבקשתה מציינת המדינה כי קבועים ארבעה מועדים נוספים לשמיעת ההוכחות במהלך חודש ינואר 2003.

6.בדיון לפני חזר הדגיש בא-כוח המדינה כי המדובר בהברחת כמות גדולה מאד של סם ולכן מידת מסוכנותו של המשיב היא רבה. הוא ציין כי קיים חשש שהמשיב ינצל את שחרורו כדי להימלט מאימת הדין. מנגד טענה באת-כוח המשיב כי חלקו בפרשה הוא קטן ביותר: עפ"י העובדות המיוחסות לו שימש המשיב כבלדר שנשא את הסם, אך לא היה אחד מהדרגים העברייניים הבכירים שנטלו חלק בפרשה. לכן, לטענתה, מסוכנותו אינה רבה. כן ציינה כי למשיב אין עבר פלילי. באשר לחשש של הימלטות מאימת הדין, טענתה היא שהמשיב שוהה בישראל כארבע עשרה שנים, ומרכז חייו מצוי בה. יתירה מזו, תנאי המעצר של המשיב קשים במיוחד בשל הצורך להחזיקו במקום שיש בו משום הגנה על חייו. כן נטען כי יש לצפות לכך ששמיעת המשפט תתעכב בשל הלכת קינזי המונעת מאחד העדים להעיד בזמן הקרוב.

8.לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, ושמעתי את טיעוניהם של בעלי הדין, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של המשיב. אמנם חלו עיכובים בראשית המשפט, אך בעיקרם הם נובעים מבעיות בסניגוריה. כעת מתנהל המשפט בקצב משביע רצון. העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ביותר, וקיימת לגביהן חזקת מסוכנות סטאטוטורית שלא הופרכה.

לפיכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 5.1.03 ועד ליום 4.4.03 או עד למתן פסק דין בת"פ 40011/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הכל לפי המוקדם.