בש"פ 11087/08 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נויטל) מיום 29.12.08 בב"ש 92598/08 (במסגרת תפ"ח 1090/08).

ב.

כנגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של מעשה סדום בקטינה בת כ-13 ותשעה חודשים. לפי הנטען בכתב האישום, העורר יצר קשר עם קטינה באמצעות האינטרנט, ובמהלך בילוי משותף בצימר בתל אביב, סמוך ליולי 2008, ביצע בה מעשה סדום.

ג.

עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והעורר ביקש כי ישוחרר למעצר בית. בית המשפט ציין, שמסוכנותו של העורר נלמדת מחומר החקירה, ובין השאר הודאתו, בה סיפר על המעשים והביע חרטה, אך גם (כך התרשם בית המשפט) הטיל נטל מסוים על הקטינה; כן הוזכרה הודעתו של הפסיכותרפיסט המטפל בעורר, שמסר בהסכמת העורר את ששמע ממנו על הפרשה, וחיוה דעתו שהעורר אינו מסוכן לעצמו, ואפשר שגם לא לאחרים, אך ייתכן גם אחרת. עוד הביא בית המשפט בחשבון את הצורך להגן על קטינים, ופרק הזמן של כחמישה חודשים שחלף מאז ארעה הפרשה. בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על קבלת תסקיר, ועל המשך מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת; עוד הורה שהעורר יוחזק בהשגחה ופיקוח, לבל יאונה לו כל רע ולבל יפגע בעצמו. דיון נוסף בבקשה קבוע ליום 14.1.08.

ד.

בערר עותר העורר לשחרור בתנאים מגבילים, עד לקבלת תסקיר בעניינו. נטען, כי העורר בן 30, ללא עבר פלילי, אשר חוה משבר אישי קשה בעקבות פטירת אביו, לרבות נסיון אבדני. צויין, כי העורר הוא שמסר מיוזמתו על הפרשה למטפל, כי הוא מודע לחומרת העבירה, וכי בחודשים שחלפו מאז הפרשה לא ביצע עבירה נוספת. עוד הוטעם, כי אמו ואחותו של העורר נשים נורמטיביות, שביכולתן לפקח על העורר ולערוב לו. בדיון הוסיף עו"ד כהן וטען בלהט, כי המדובר במקרה חריג – וראיה לדבר כי הפרשה כולה נחקרה מיזמת העורר – והמסוכנות ניתנת לנטרול באיזוק אלקטרוני בבית אמו, בפיקוח אמו ואחותו, גם נוכח עברו הנקי של העורר. עוד הוסיף, כי על פי הניסיון לא יונח התסקיר בפני בית המשפט במועד שנקבע, נוכח העומס בשירות המבחן.

ה.

מנגד טענה באת כוח המדינה כי יש מקום להמתין לתסקיר; המדובר בעבירה שיש בה חומרה, והסכמת המדינה לתסקיר יסודה בכך שאכן העורר פנה מיזמתו. ואולם, נושאים הקשורים בעורר שטרם הובהרו צריך שייבחנו על ידי שירות המבחן.

ו.לאחר העיון –לרבות בחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לבית משפט השלום ובהודעת המטפל – סבורני, מחד גיסא, כי צדק בית המשפט המחוזי

בכך שביקש תסקיר. המורכבות שבאישיות העורר ובחייו מצריכה מבט של גורם מקצועי, ואף אם יוחלט על חלופה, ואיני קובע מסמרות, יש צורך לקבוע לה תנאים מושכלים על סמך תסקיר.

ז.

מאידך גיסא, סבורני כי יש טעם בטענת עו"ד כהן, כי ראוי שהנושא יטופל במהרה. בנסיבות המיוחדות של מי שביזמתו שלו פנה למטפלו והתלונה הוגשה בהסכמתו, מה שאינו תדיר, יש מקום לבקש את שירות המבחן באופן חריג לערוך את התסקיר במהלך שבוע העבודה הקרוב, כך שהתסקיר יונח לפני בית המשפט המחוזי בסוף יום ד' 7.1.09, ובית המשפט ישקול אם יוכל להקדים ולשמוע את המשך הדיון בסמוך מאוד לאחר מכן לפי יומנו. איני אומר בכך שהזמן שקצב בית המשפט אינו בגדר הסביר, אך ראיתי לנכון להקדים בנסיבות המיוחדות את לוח הזמנים. עו"ד כהן ואמו של העורר יבואו בדברים עם השירות ויעבירו ללא דיחוי את כל המידע הרלבנטי, כולל תיעוד (כגון חוות הדעת הפסיכיאטרית, הודעת המטפל וכל חומר נוסף שברשותם שראוי להציגו). אני מקדים תודה לשירות המבחן וכמובן לבית המשפט. במובן מסוים זה, של לוח הזמנים, מתקבל הערר. העתק ההחלטה יועבר בדחיפות לצדדים ולשירות המבחן למבוגרים.