בש"פ 11091/05 פלוני נ. פלוני

א.בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר-הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 6.12.05 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 1155/05 בבית-משפט השלום לנוער בתל-אביב, לפי המוקדם ביניהם.

ב.(1) נגד המשיב, יליד ספטמבר 1987, הוגש כתב-אישום ביום 6.3.05, בהיותו עדיין קטין, ובו שלושה אישומים, המייחסים לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לגניבת רכב, גניבה מרכב, חבלה במזיד, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, סיוע לבריחה ממשמורת חוקית, הכשלת שוטר וניסיון פציעה בנסיבות מחמירות.

(2) לפי הנטען בכתב-האישום, בליל 18.2.05 קשר המשיב קשר עם ארבעה אחרים לגנוב כלי רכב מאזור תל-אביב. המשיב והאחרים נסעו יחד ברכב מדגם טויוטה קורולה מאשקלון לתל-אביב. על פי האישום השני, באותו לילה, ניסו המשיב וארבעת האחרים לגנוב רכב, אולם משהבחין בהם בעל הרכב והחל לרוץ לעברם, נמלטו המשיב והאחרים בעזרת רכב הטויוטה, תוך שהם גונבים מרכבו של הבעלים 500 ₪ וטלפון נייד.

באישום השלישי נטען כי בהמשך אותו לילה פרצו המשיב והאחרים לרכב נוסף. אחד האחרים הניע את הרכב הגנוב והחל לנהוג בו. מאוחר יותר נתפס ונכבל הלה על ידי שוטר; שעה שהובל לניידת המשטרה על ידי השוטר, הגיע למקום רכב הטויוטה ובתוכו המשיב ושלושת האחרים. הללו החלו לתקוף את השוטר בפניו ובכל חלקי גופו וגרמו לו חבלות. בנוסף ניסה המשיב לדקור את השוטר בסכין. בתגובה ירה השוטר שלוש יריות באוויר אולם המשיב ושלושת האחרים הצליחו לחלץ את חברם מידי השוטר ולברוח.

(3) בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת את מעצר המשיב עד תום ההליכים. ביום 15.3.05, בהסכמת הצדדים, הורה בית-משפט השלום לנוער (השופטת מרשק מרום) על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ג.(1) בבקשה נטען כי הארכת מעצרו של המשיב נחוצה נוכח מסוכנותו ועברו הפלילי; הוא מרצה עונש של 24 חודשי מאסר בפועל שנגזר עליו ביום 21.6.05, בין היתר בגין עבירות של גניבת רכב וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; מעצרו הנוכחי חושב לתוך המאסר. בעבר נדון ללא הרשעה בעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו. בהקשר זה נטען כי המשיב ישהה במאסר למצער עד ליום 21.2.06, מועד האפשרות לשחרור על תנאי.

כן ציינה המבקשת כי ביולי ובספטמבר 2005 נגזר דינם של שלושה מהשותפים לאירועים נושאי כתב האישום הנוכחי, אחד מהם נדון ל-34 חודש מאסר בפועל ושניים ל-23 חודש. כנמסר, במשפטו של המשיב התקיימו עד כה שלוש ישיבות הוכחות ואמורה להתקיים ישיבת הוכחות נוספת ביום 20.12.05.

(2) בדיון הוסיפה באת כוח המדינה, כי בהוכחות בתיק היתה הפסקה בשל הלכת קינזי ועדות השותפים, ועם זאת מספטמבר 2005 אין מכשול זה קיים עוד.

(3) בא כוח המשיב ציין כי הקושי העיקרי מבחינת שולחו במצב היותו עציר הוא העדר האפשרות לצאת לחופשות – להן היה זכאי אילו היה בסטטוס של אסיר רגיל בלבד, ומאידך גיסא אילולא פסק הדין הנזכר בו נדון שולחו ל-24 חודשי מאסר בפועל היה משתחרר לחלופה בעיון חוזר על ידי בית המשפט המחוזי. עוד הזכיר, כי העבירות הקודמות בוצעו בהיות המשיב קטין.

ד.(1) צר שבנסיבות של אדם צעיר, שאך זה בגר ושהעבירות המיוחסות לו הן מתקופת קטינותו, לא נמצאה הדרך לקדם את ההליך, מאז ספטמבר 2005 משסר מכשול קינזי, וזאת,

אף בנסיבות עומס, ואין כל הפרטים ידועים לי. מכל מקום,

חזקה על בית המשפט כי עתה יעשה ככל הניתן לסיום מהיר של התיק, מה גם שהעדים הרלבנטיים במאסר ועל כן אין קושי להעידם.

(2) סברתי תחילה בעת הדיון כי יש מקום להארכת המעצר בכשישים יום, נוכח המסוכנות. הבאתי בחשבון את הצורך בסיום העדויות ובסיכומים וכן בזמן לכתיבתה של הכרעת הדין, וגם – אם תהיה הרשעה, ואיני מביע דעה על כך כמובן – תסקיר שיתחייב בנסיבות, אף כי הדעת נותנת שעיקריו מצויים כבר כיום בידי מערכת המבחן, בשל התיק בו נדון המשיב למאסר. ואולם, במחשבה נוספת נראה לי כי במיוחד כיוון שהמדובר במי שהיה קטין בעת ביצוען של העבירות נשוא כתב האישום וכן אלה שעליהן נדון, והוא שוהה מאחורי סורג ובריח מזה תקופה ניכרת, אין למנוע ממנו את האופציה לחופשות מן המאסר הניתנות לאסיר. זאת, כאשר בסיסית מנוטרלת המסוכנות על-ידי עצם היותו במאסר. איני מביע כמובן דעה בשאלה האם על פי הנהלים בשירות בתי הסוהר זכאי הוא לחופשה ואימתי, אך סבורני שהמעצר בתיק הנוכחי כשלעצמו , לאחר שתמו תשעת חודשים מיום הגשת כתב האישום, אינו צריך להיות המכשול לכך, ושירות בתי הסוהר יחליט כאשר יחליט בעניין חופשות לפי שיקוליו הכלליים לעניין חופשות. הבאתי בחשבון לעניין זה גם כי הדעת נותנת, שכל עוד לא תם משפטו הנוכחי, ובכפוף לתוצאותיו, ספק על פי המקובל אם יזכה המשיב לשחרור על תנאי. נוכח כל האמור החלטתי שלא להיעתר לבקשה להארכת המעצר בגדרי סעיף 62 לחוק המעצרים.

ה.בנסיבות איני מאריך איפוא את מעצרו של המשיב בתיק זה.