פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
11114/03
בפני:
כבוד השופטת ד'
ביניש
העורר:
סרגיי פרידמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
בב"ש 21473/03 מיום 2.12.03 שניתנה על ידי כבוד השופט י' אלון
תאריך הישיבה:
ה' בטבת התשס"ד (30.12.2003)
בשם העורר:
עו"ד מאיר סויסה
בשם המשיבה:
עו"ד שרית טובבין
החלטה
העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בבאר-שבע (השופטת טהר שחף ) בעבירות של תקיפת בן זוג ואיומים. בית משפט השלום (השופטת טהר שחף) הורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי בתיק מצויות ראיות לכאורה ובהתחשב בכך שרק לפני כשנה נידון העורר ל-4 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות דומות וכן הושת עליו מאסר על תנאי של 8 חודשים שהוא בר הפעלה אם יורשע העורר.
בית המשפט דחה אפשרות של חלופת מעצר לאחר שקיבל תסקיר מעצר של שירות המבחן בו נקבע כי לעורר דפוסי התנהגות של אלימות וכי חלופת מעצר המוצעת בנתיבות, עיר מגוריו, אינה מצויה במרחק מספיק ממקום מגורי המתלוננת כדי להבטיחה מפניו.
בית המשפט המחוזי (השופט י' אלון ) דחה ערר שהוגש על המעצר. עם זאת ציין כי אם תוצע חלופת מעצר במרחק ממשי ממקום מגורי המתלוננת וכאשר החלופה תכלול תכנית פיקוח ממשית יהיה מקום לשקול את המעצר מחדש. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.
בפניי לא חלק בא-כוח העורר על קיומן של ראיות לכאורה אף כי סבר שנסיבות האירוע אינן מלמדות על מסוכנותו של העורר. עיקר טיעונו היה כי חלופת המעצר המוצעת יש בה כדי להבטיח את שלומה של המתלוננת, ומכל מקום אין העורר יכול להציג חלופה מחוץ לעיר מגוריו.
המעשים המיוחסים לעורר, הרשעותיו הקודמות והאמור בתסקיר המעצר מלמדים על המסוכנות הנשקפת מהעורר לשלומה של המתלוננת. לא שוכנעתי כי חלופת המעצר שהוא הציע עונה על תכלית המעצר. המדובר בשהייה בבית חברה שאף היא מתגוררת בנתיבות, אם חד הורית מטופלת בשלושה ילדים ובהם תינוק. אף שירות המבחן סבר שהחלופה אינה מתאימה. העורר היה בפיקוח שירות המבחן בעת שביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו ומהתסקיר עולה תמונה של פוטנציאל אלימות הטמון בעורר שיש בו כדי לסכן את שלום המתלוננת. בנסיבות אלה דין הערר להידחות. אם יציע העורר חלופה אחרת יוכל להביא את עניינו בפני בית משפט השלום.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ו' בטבת תשס"ד (31.12.2003).
ש
ו פ ט ת