בש"פ 11129/02 מדינת ישראל נ. ניסים חזן

1.לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים בתשעים ימים נוספים.

2.ביום 4.4.02 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו עבירה של אינוס. על-פי עובדות כתב האישום, הגיעה המתלוננת, שהייתה באותה עת בת כשש עשרה וחצי, למסיבה שבה פגשה את המשיב. על פי הזמנתו, עלתה המתלוננת לרכבו. במהלך הנסיעה אנס המשיב את המתלוננת תוך שימוש באלימות ובאיומי-רצח.

3.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וביום 26.4.02 החליט בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב אכן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לכן קמה חזקת מסוכנות סטאטוטורית, חזקה שלא הופרכה. בית המשפט בחן את האפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר, אך סבר שחלופה זו לא תשיג את מטרתה הן בשל עברו של המשיב אשר לו מספר עבירות של בריחה ממעצר חוקי, והן בשל אופייה של החלופה שהוצעה.

4.כעת, בחלוף תשעה חודשים מהגשת כתב האישום, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. המדינה מציינת כי ביום 1.5.02 התקיימה הקראת כתב האישום, וביום 5.12.02 הסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה. ביום 19.12.02 הייתה אמורה להסתיים גם פרשת ההגנה, אלא שבא-כוח המשיב ביקש ארכה של שבעה ימים כדי להחליט האם יבקש ישיבה נוספת בשל צורכי ניהול הגנת המשיב.

5.מתברר כי נגד המשיב מתנהל הליך משפטי נוסף, שבו מיוחסת לו עבירה של סחיטה באיומים. גם במסגרת הליך זה נעצר המשיב עד תום ההליכים, ומעצרו עתיד להסתיים ביום 9.1.03.

6.לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, ושמעתי את טיעוניהם של בעלי הדין בדיון לפני, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. למשיב מיוחסת עבירה של אונס שבוצע באלימות ואשר מקימה חזקת מסוכנות שלא הופרכה. גם עברו הפלילי המכביד תורם לכך. המשפט עומד בפני סיום. בנסיבות אלה יש להיעתר לבקשה.

לפיכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 4.1.03 ועד ליום 3.4.03, או עד למתן פסק דין בת"פ 207/02 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.